קרן לוי חפץ עו"ד - Keren Levi Hefets Adv

קרן לוי חפץ  עו"ד - Keren Levi Hefets Adv ליצירת קשר: www.levihlaw.com
[email protected]

משרד עו"ד לוי חפץ מעניק שירותים משפטיים נגישים ואיכותיים למגוון לקוחותיו.

עו"ד לוי חפץ מלווה מזה שנים ארוכות יבואנים, יצואנים, עמילי מכס ומשלחים בהיבטים משפטיים שונים המתעוררים במהלך פעילותם.

המשרד מטפל בין היתר בנושאים הבאים:

ייצוג מול רשויות שונות בנושאים הקשורים למכס ומס קניה, תקינה, רשיונות יבוא, היצף, עבירות ביבוא, וייצוג מול משרדי ממשלה ווועדות בעניינים של מדיניות חקיקתית.

במקרים מתא

ימים, מנהל המשרד הליכים משפטיים כנגד הרשויות בנושאים הנ"ל, בין בדרך של תביעה כספית או בדרך של הליך מנהלי.

ייצוג בעניינים הקשורים להובלה בינלאומית: הובלה ימית, אווירית, שילוח, שחרור משלוחים, טיפול בנמל וכו', לרבות טיפול בתביעות משפטיות בעניינים אלו.

ליווי משפטי ויייעוץ משפטי כללי בכל ההיבטים הקשורים בסחר הבינלאומי, לרבות חקיקה, הסכמי סחר ועוד.

https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3716629סקירה של פסק דין מעניין שבו העדיף בית המשפט בחיפה לא לתת גיבוי אוטומט...
12/07/2017

https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3716629

סקירה של פסק דין מעניין שבו העדיף בית המשפט בחיפה לא לתת גיבוי אוטומטי להחלטת המכס אלא לקבוע נורמה של אכיפה מידתית ומאוזנת

המכס החליט להחרים משלוח מזגנים שהגיע ללא אישור מכון התקנים אף ששולם כופר ולמרות הנזקים החמורים שזה גורם לחברה. ביהמ"ש קבע שהתנהלותו כרשות ציבורית לא הייתה סבירה או מידתית

07/09/2016

בימים אלו פורסם להערות תזכיר הכולל שינויים מקיפים בחקיקה העוסקת בתקינה ובכלל זה, חוק התקנים, פקודת היבוא והיצוא, תקנות וכללים העוסקים בתקינה, ותקנון מכון התקנים הישראלי.

בין השינויים המוצעים ניתן למצוא עיגון מעמדו המשפטי של מכון התקנים ובעלי תפקיד בכירים המכהנים בו, הנחיות מפורטות למינוי והרכב וועדות העוסקות התקינה, ושקיפות הדיונים בוועדות.

בנוסף נקבעו שורה של הנחיות הנוגעות להכרה במעבדות כמוסמכות לבדיקת התאמת מוצרים מיובאים לתקן רשמי, והתאמת התקינה המקומית ככל האפשר לתקינה הבינלאומית.

עוד במסגרת התיקונים נכללות הוראות הנוגעות למסירת נתונים ושמירת מסמכים על ידי יבואנים, שבצידן ענישה פלילית ומנהלית.

ניתן למצוא את תזכיר החוק בכתובת שלהלן. הערות לתזכיר ניתן להגיש עד ליום 14/9/16.

http://www.tazkirim.gov.il/Tazkirim_Attachments/43014_x_AttachFile.docx

בית המשפט פסל מכרז של חנ"י לשימוש ברציף ליבוא מלטמאת: עו"ד קרן לוי חפץ בית המשפט המחוזי בתל אביב (עת"מ 11800-03-16,48386...
01/06/2016

בית המשפט פסל מכרז של חנ"י לשימוש ברציף ליבוא מלט

מאת: עו"ד קרן לוי חפץ

בית המשפט המחוזי בתל אביב (עת"מ 11800-03-16,48386-03-16 כב' הש' ד"ר מיכל אגמון-גונן), דן בעתירותיהן של מלט הר טוב בע"מ ולב ברון קומודיטס בע"מ כנגד תנאי מכרז שפרסמה חברת נמלי ישראל (חנ"י) לשימוש ברציף המאפשר פריקת מלט, וקיבל חלק ניכר מטענותיהן, תוך ביקורת חריפה בנוגע לדרך שבו התקבלו החלטות בנוגע לתנאי המכרז, אופן תיעוד הדיונים בפרוטוקולים, ולגיטימיות היועצים שעליהם הסתמכה ועדת המכרזים.

במסגרת ההחלטה נדונו בין היתר מעמדה של חנ"י כחברה ממשלתית בעלת מאפיינים ציבוריים, מעמדה של חנ"י כגורם מאסדר לפי חוק הריכוזיות, משמעותו של המכרז ביישום החלטת ממשלה לקידום התחרות בשוק המלט והשפעתו הצפויה על המשק בכללותו, והשיקולים שהיה על חנ"י לשקול בהתאם לכך.

הרקע לעתירות

עניינו של המכרז בו עסקו העתירות היה שימוש ברציף ייעודי לפריקת מלט בצובר בנמל אשדוד לצורך יבוא מלט (רציף 30). ועדת המכרזים של חנ"י החליטה כי הדרך המיטבית לשימוש ברציף היא על ידי מתן הרשאה ליבואן ספציפי (יבואן- פורק) ולא למפעיל אוניברסלי אשר יפרוק עבור צדדים שלישיים. המשמעות היא שמי שיזכה במכרז וישתמש ברציף, יהפוך לשחקן דומיננטי בשוק המלט הישראלי. נציין שאין דיון במסגרת העתירות לגבי ההחלטה הזו של חנ"י.

ועדת המכרזים של חנ"י קבעה כי יצרני מלט לא יוכלו להשתתף במכרז. תנאי זה שלל ממלט הר טוב, אשר רכשה לאחרונה מחברת נשר מפעל לייצור מלט, את האפשרות לגשת למכרז שיאפשר לה יבוא מלט. מלט הר טוב הציעה כי יאפשרו לה לגשת למכרז באמצעות חברה אחרת שרק 40% ממנה יהיו בבעלותה, אך ועדת המכרזים לא קיבלה את הצעתה, ולכן פנתה מלט הר טוב בעתירה כנגד תנאי הסף של המכרז. לעומתה חברת לב ברון יכלה להשתתף במכרז, אך היו לה טענות שונות כנגד תנאיו, והעתירה שהגישה נדונה ביחד עם עתירת מלט הר טוב.

עיקרי ההחלטה

במסגרת ההחלטה בית המשפט נותן דגש לחשיבות הרבה שיש בעיניו למכרז שלפניו, בשל ההשפעה שתהיה למי שיבחר במכרז על התחרות בשוק המלט. מאחר שהמלט הוא חומר גלם משמעותי בבניה, יש לתחרות בשוק המלט השלכות על שוק הדיור ועל המשק בכללותו.

בית המשפט קבע כי היה ראוי כי חנ"י תפנה לקבל חוות דעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים בטרם קביעת תנאי סף בתחום רגיש, הסובל מהיעדר תחרות כמו ענף המלט. חוות דעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים עדיפה על חוות דעתם של מומחים שונים שבהם נעזרה חנ"י, מאחר שהוא נטל חלק חשוב בהסדרת התחרות בשוק המלט, והיה חלק מהוועדה שהיתה הבסיס להחלטת הממשלה שהובילה למכרז. בנוסף, בדיקת המטרות שעמדו בבסיס חוק הריכוזיות שחל על חנ"י, מלמדת גם היא שראוי להטיל על חנ"י חובת היוועצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים במקרה הנדון.

בית המשפט מותח ביקורת קשה על בחירתה של חנ"י להיעזר במומחים שנגועים בניגוד עניינים. המומחה המרכזי שבו נעזרה הוועדה, נתן שירותים לחברת נשר, שהנה בעלת מעמד מונופולי בתחום המלט. מומחה זה המליץ שלא לאפשר לאף גורם שיש לו נגיעה לתחום המלט, להשתתף במכרז. שני מומחים נוספים שאליהם פנתה הוועדה לקבלת חוות דעת, נמצאו קשורים לחברות הבטון הגדולות. חברות אלו, הנן הצרכניות העיקריות של המלט בארץ, ולמרות זאת החליטה בסופו של דבר ועדת המכרזים של חנ"י לאפשר את השתתפותן במכרז. בית המשפט מצביע על אינטרס מתבקש של חברות הבטון, להביא בפני ועדת המכרזים מומחים שמצד אחד יאשרו את השתתפותן המכרז, ומצד שני יצמצמו את מספר המתחרים הפוטנציאלים במכרז, דוגמת מלט הר טוב.

בנוסף ביקר בית המשפט את הדרך שבה תועד תהליך קבלת ההחלטות בועדת המכרזים, באופן שאינו מאפשר ביקורת שיפוטית ראויה. על פרוטוקולי הוועדה לשקף מיהם החברים המשתתפים בכל דיון, מה היו עמדותיהם הערותיהם והשגותיהם, וכיצד נתקבלו החלטות לגבי תנאי המכרז. השיקולים שעומדים בבסיס ההחלטות צריכים להיות מפורטים ומנומקים בהתאם לחובות ההנמקה של הרשות המנהלית.

בית המשפט בחן את התנאים שלגביהם השיגו העותרות והצביע על בעיות העולות מתוכם. בין היתר התייחס לתנאי ממנו עולה שתידרש תקופת מעבר ארוכה לצורך החלפת המפעילים שבמהלכה הרציף יושבת מעבודה, והבהיר כי אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה. כמו כן, דמי השימוש שיגבו אינם מעודדים פעילות יבוא מוגברת, כפי שנדרש בהחלטת הממשלה. בנוסף, תנאי הסף להשתתפות במכרז הנו על פניו בלתי מידתי וניתן היה לסייג אותו כפי שהציעה מלט הר טוב.

עם זאת, בית המשפט נמנע מלקבוע כי התנאים שנידונו בהחלטה פסולים מעיקרם, והורה לועדת המכרזים של חנ"י לדון מחדש בתנאי המכרז, בהתאם לעקרונות ההתייעצות והדיון שנקבעו במסגרת ההחלטה.

_________________________
עו"ד קרן לוי חפץ מתמחה במתן ייצוג וליווי משפטי בתחומי המכס היבוא והיצוא. עדכונים ומאמרים נוספים בתחום ניתן למצוא בדף הפייסבוק שבאתר www.levihlaw.com ניתן ליצור קשר עם עו"ד קרן לוי חפץ באמצעות הפייסבוק, האתר או בדוא"ל [email protected]

משרד עו"ד לוי חפץ מתמחה בתחום הסחר הבינלאומי, היבוא והיצוא, ומעניק שירות ליבואנים יצואנים עמילי מכס ומשלחים במגוון תחומים הקשורים לפעילותם. באתר המשרד ניתן להתעדכן במידע משפטי מועיל וחיוני בתחומים אלו

שמחה לשתף אתכם בהישג משפטי שזכיתי לו במסגרת עבודתי עם משרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן צדרבוים, במסגרתו הצלחנו לשכנע את בי...
24/05/2016

שמחה לשתף אתכם בהישג משפטי שזכיתי לו במסגרת עבודתי עם משרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן צדרבוים, במסגרתו הצלחנו לשכנע את בית המשפט לפסוק לטובת הלקוח שלנו סכום של כ 1.5 מליון ש"ח, למרות קושי גדול בהצגת מסמכים אשר יתמכו בתביעה
http://nadlan.walla.co.il/item/2963937

תושב חוץ שרכש פנטהאוז במרינה באשדוד רשם את הנכס על שם בת זוגו. לימים הסתבר כי ההסכם שעליו חתם אינו מבטיח את זכויותיו - וסכסוך משפטי ממושך נגמר בהחלטה כי...

משרד האוצר מתכנן הפחתה משמעותית לשנת 2016 במכס על יבוא של דגים, שמן זית, ירקות קפואים וירקות טריים מסויימים. למי שהנושא ...
29/02/2016

משרד האוצר מתכנן הפחתה משמעותית לשנת 2016 במכס על יבוא של דגים, שמן זית, ירקות קפואים וירקות טריים מסויימים. למי שהנושא רלוונטי במיוחד עבורו, ומעוניין לפעול להגדלה או הפחתה של היבוא, מוזמן לפנות אלי ולהתייעץ מה ניתן לעשות.


https://taxes.gov.il/about/publicannouncements/pages/ann_240216_1.aspx

24/02/2016

רשות המכס וסוכני המכס חויבו ברשלנות בעקבות שינוי עסקת מכירה

מאת: עו"ד קרן לוי חפץ

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב תא (ת"א) 34966-12-10 עזרא סוהם נ' יהודה קצב (מיום 31/12/15) במסגרתו נדון מקרה שבו מוכר רכב ביבוא אישי, התחרט לאחר ששלח את הרכב לארץ והחליט למכור את הרכב לרוכש אחר. בית המשפט לא התקשה לקבוע את אחריותו של מוכר הרכב להשיב לתובעת את מה ששילמה לו, אך המשיך ובחן גם את אחריות רשות המכס לפעול למניעת שינוי העסקה, כמו גם אחריותם של סוכני המכס להתריע בפני רשות המכס על השינוי. המסקנות, כפי שנראה להלן, מפתיעות.

בשעה שהרכב יצא מארה"ב הוא היה מיועד להמסר לתובעת – סוהם. לפיכך המסמכים שהונפקו בעבור הרכב היו על שם סוהם, כולל אישור התקינה, והמצהר שהוגש למכס על ידי חברת עמילות המכס מנטפילד. לאחר שמוכר הרכב החליט למכור את הרכב לאחר, הוא הורה למנטפילד למסור את הרכב לחברת עמילות מכס אחרת – טראק ליין. טראק ליין שחררה את הרכב ומסרה אותו לרוכש החדש של הרכב.

סוהם הגישה תביעה כנגד מוכר הרכב (ככל הנראה ישראלי שחי בארה"ב) וכנגד החברה הזרה שבאמצעותה פעל. בנוסף תבעה סוהם את רשות המכס, בטענה שלאור המסמכים הקודמים שהיו בידי רשות המכס – אישור התקינה שהוצא על שם סוהם והמצהר המקורי שהוגש לה, היה עליה למנוע את מסירת הרכב לרוכש החדש. רשות המכס הגישה הודעות צד ג', בין היתר כנגד חברות עמילות המכס - מנטפילד וטראק ליין - שטיפלו מולה בשחרור הסחורה.

בית המשפט קבע כי המכס התרשל פעמיים בתהליך שחרור הסחורה. תחילה, משום שלא צירף את אישור התקינה שהונפק על שם סוהם למסמכי השחרור. בית המשפט קבע כי לו היה מצורף אישור התקינה למסמכי השחרור, הדבר עשוי היה להדליק נורה אדומה אצל פקיד המכס, אשר היה מונע את שחרור הסחורה לרוכש החדש. בנוסף, קבע בית המשפט כי המכס התרשל כאשר למרות שבמסמכים המקוריים שקיבל, הרכב צריך היה להיות משוחרר לסוהם, אפשר המכס את שחרור הרכב לרוכש החדש. בית המשפט קבע כי על המכס לשאת בגין כל אחד מהמחדלים הללו ב 10% מהנזק, ובסך הכל 20%.

בעקבות כך פנה בית המשפט לבחון את אחריות חברות עמילות המכס מנטפילד וטראק ליין כלפי המכס. לטענת המכס היה עליהן להגיש למכס בקשה לתיקון מצהר, לאחר ששם הנשגר שונה. בית המשפט קבע כי מנטפילד שידרה מצהר שבו סוהם היתה הנשגרת, ובעקבות שינוי ההנחיות שקיבלה ממוכר הרכב, שידרה פקודת מסירה לטראק ליין. משכך מנטפילד למעשה שינתה את המצהר ששידרה, ולפיכך פעלה בניגוד לחובתה לפי סעיף 54 לפקודת המכס, הקובע את החובה להגיש בקשה לשינוי מצהר. בית המשפט דחה את טענת מנטפילד כי המערכת המחשובית של המכס היתה אמורה לחסום את העסקה ששודרה מאחר ששם הנשגר שונה, וקבע כי טענה זו לא הוכחה. בית המשפט הוסיף וקבע כי אחריותה של מנטפילד כלפי המכס צריכה להיות מופחתת מעט, מאחר שגם אם מנטפילד היתה מגישה בקשה לתיקון מצהר כך שהרכב ימסר לטראק ליין, סביר שהמכס היה מאשר אותה, מאחר שמדובר בהעברה פנימית בין שני גורמים שמאושרים ומפוקחים על ידי המכס. לפיכך העמיד בית המשפט את אחריות מנטפילד כלפי המכס על 40% מהנזק (מתוך 10% שנפסקו לחובת המכס בגין שחרור הסחורה לרוכש החדש).

כעת בחן בית המשפט את אחריותה של טראק ליין כלפי המכס. בית המשפט קבע כי טראק ליין היתה מודעת לכך שסוהם היתה הנשגרת המקורית, מאחר שהיו בידיה של טראק ליין תעודת שער וככל הנראה גם שטר מטען על שמה של סוהם. טראק ליין שידרה למכס מצהר חדש עם מזהה עסקה חדש, כך שלא ניתן היה לקשור בינו לבין המצהר המקורי שהגישה מנטפילד. בית המשפט קבע כי במיוחד בנסיבות אלו, היה על טראק ליין להגיש למכס בקשה לתיקון מצהר אשר יבהיר את הקשר בין העסקאות ששודרו, ומשלא עשתה כן התרשלה כלפי המכס ועליה לשאת ב 60% מגובה הסכום שנפסק למכס בגין שחרור הסחורה לרוכש החדש.

בסופו של דבר, ולאחר שבית המשפט קבע רשלנות תורמת מצד בנה של סוהם בערך של 20%, חויבו מוכר הרכב והחברה שלו ב 129,600 ש"ח (80% מהסכום שנפסק), ורשות המכס חויבה ב 32,400 ש"ח (20%) , כאשר מנטפילד חויבה כלפי המכס ב 6480 ש"ח (40% מתוך 10%) וטראק ליין חויבה כלפי המכס ב 9,720 ש"ח (60% מתוך 10%).

ראוי לשים לב, כי חיוב המכס באחריות כלפי סוהם אינו מובן מאליו, שכן לכאורה הגדרת תפקידו של המכס היא בפיקוח על הגבולות ואכיפת הרגולציה, בעוד הליך מסירת הסחורה הנו תפקיד טכני שרק נלווה לתפקידו העיקרי של המכס, והוא מתבצע על ידי המכס בהתאם למסמכים שבידיו. משכך נשאלת השאלה האם ראוי להטיל על המכס אחריות של ממש בבדיקת המסמכים שלפניו. בית המשפט במקרה שלפנינו לא בחן לעומק שאלה זו, ויצא מנקודת הנחה כי אחריות כזו קיימת. לשאלה בדבר היקף אחריותו של המכס בבדיקת מסמכי השחרור עשויה להיות השלכה משמעותית במקרים נוספים, שבהם לא ניתן יהיה לתבוע את המזיק העיקרי (במקרה שלפנינו – מוכר הרכב) ואז המכס עשוי להיות מחויב בסכומים גבוהים ומשמעותיים הרבה יותר.

כמו כן, נשאלת השאלה מה מידת האחריות של חברות עמילות המכס כלפי הרוכש המקורי, כך שאם התביעה היתה מלכתחילה מוגשת גם כנגדן, האם היה נקבע כי הן היו מחיובות לכל הפחות להתריע בפני הרוכש המקורי על שינוי העסקה. גם כאן, החשיבות בתשובה על השאלה הזו היא בעיקר בעבור מקרים אחרים שבהם יש קושי לתבוע את המזיק העיקרי – מוכר הסחורה או אפילו מוביל ששינה לא כדין את העסקה.

_________________________
עו"ד קרן לוי חפץ מעניקה שירותים משפטיים בתחומי המכס היבוא והיצוא. לשאלות ובכל עניין אחר ניתן ליצור קשר עם עו"ד קרן לוי חפץ באמצעות דוא"ל [email protected]

05/11/2015

דרישות חדשות למי שכולל בשירות שלו משלוח מחו"ל לארץ

מאת: עו"ד קרן לוי חפץ

תקנות חדשות מכוח חוק הגנת הצרכן, אשר יכנסו לתוקף בפברואר 2016, מטילות דרישות חדשות כלפי מי שבמסגרת השירות שהוא מעניק ללקוחות פרטיים, כלול משלוח של מוצרים מחו"ל לישראל. המדובר בדרישות המחייבות היערכות ושינויים במסגרת אתר האינטרנט של נותן השירות, האופן שבו נסגרת העסקה, והחשבונית המופקת ללקוח.

ראוי לשים לב כי על פי לשון התקנות, נראה כי הדרישות אינן רלוונטיות רק עבור חברות העוסקות בבלדרות, שילוח ועמילות מכס, אלא גם עבור עוסק שעושה שימוש בשירותיהן, ואשר עשוי להתפס בעיני הלקוח הסופי, ככתובת לעניינים הנוגעים למשלוח. כך למשל, ישראלים המנהלים אתר שבו נמכרים מוצרים מחו"ל לישראלים, וגובים במסגרת הרכישה תשלום עבור משלוח המוצרים לארץ, עשויים למצוא עצמם כפופים לדרישות החדשות שבחוק

במסגרת הדרישות החדשות, על נותן השירות להתאים את אתר האינטרנט שלו כך שיגלה רכיבים שונים הקשורים בעלות הבאת המשלוח לארץ, לרבות עלות השילוח ועמילות מכס, אגרות, מיסים ודמי אחסנה שעשויים להדרש. בנוסף, עליו להיערך להוכיח כי הבהיר ללקוח בטרם עשיית העסקה, את המחיר הכולל ואת העלויות הנוספות שעשויות לחול בשל עיכוב שחרור המשלוח. כמו כן, יש להתאים את החשבונית המופקת ללקוח, כך שתכלול פרוט של כל רכיבי עלות הבאת המשלוח ושחרורו מהמכס.

יודגש כי הדרישות הנ"ל רלוונטיות רק עבור מי שנותן את השירות ללקוחות פרטיים שחוק הגנת הצרכן חל עליהם.

19/10/2015

שירות דב ליבואנים – על פסיקת בית המשפט בעניין ארסבן
מאת: עו"ד קרן לוי חפץ

לאחרונה ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בת"א-יפו בתביעתה של חברת ארסבן יבוא בע"מ (ת"א 58062-11-12), שבו נמתחה ביקורת חריפה במיוחד על רשות המכס, על התנהלותה במחלוקת סיווג טובין.
אלא שעל אף הרושם הראשוני, כאילו הקביעות שבפסק הדין יסייעו ליבואנים במסגרת מחלוקות סיווג עתידיות מול רשות המכס, עיון מעמיק יותר ילמד אותנו, כי המסקנות אליהן הגיע בית המשפט, הנן בעלות פוטנציאל הרסני כלפי ציבור היבואנים, כפי שיוסבר להלן.
בתמצית, המחלוקת שנדונה במסגרת פסק הדין היתה אם ממרח בטעם הודו יסווג כתכשיר מזון, בפרט 21.06 לצו תעריף המכס, או כ"בשר או שיירי בשר" בפרט 16.02 לצו תעריף המכס. אם המוצר מכיל יותר מ20% (לפי משקל) בשר או שיירי בשר, מקומו בפרט 16.02, ואם אחוז הבשר בו נמוך יותר, מקומו בפרט 21.06.
הדרך המתבקשת להכריע בשאלה מהו אחוז הבשר שבמוצר, היא על ידי בדיקת הנתונים שמספק היצרן, באשר למשקלו של כל אחד מהרכיבים ששימש להכנת המוצר, ופעולה חישובית באם אחוז הבשר בו עולה על 20% או נמוך ממנו. אם יש מחלוקת אם רכיב זה או אחר נחשב כבשר, יש להכריע בה תחילה, ואח"כ ההכרעה היא פשוטה נוחה ומובנת.
אלא שהתובעת, מסיבה שלא הובהרה במסגרת פסק הדין, בחרה להוכיח את אחוז הבשר במוצר בדרך אחרת. התובעת שלחה דגימה מן המוצר לאנליזה כימית במעבדה, והגישה את חוות דעתו של עורך האנליזה. ואולם, לא קיימת בדיקה כימית המזהה בשר, ומה שנבדק במסגרת אותה בדיקה היא כמות החלבון במוצר.
ומכאן פתוחה הדרך לעריכת ספקולציות חישוביות. חלבון הרי קיים בעוד רכיבים המשמשים להכנת המוצר, כגון סויה ביצים, וקורקבנים- שאינם נחשבים לבשר לפי צו תעריף המכס. מכאן שיש לערוך חישובים המשווים או מפחיתים רכיב חלבון זה או אחר, וזאת בהתבסס, ניחשתם נכון, על יחס הרכיבים במוצר שאותם סיפק היצרן.
האם באמת ניתן לקבוע מהו אחוז הבשר במוצר על בסיס כמות החלבון הקיים במוצר? ואם ממילא אין מחלוקת באשר לנתונים שסיפק היצרן, מדוע לא להסתפק בבדיקה חישובית פשוטה, המחלקת את משקל הבשר במשקל כלל הרכיבים במוצר? לא מצאתי תשובה מספקת על שאלות אלו בפסק הדין, אשר קובע כדלקמן:
"כלומר – לשיטתן של רשויות המכס, לא היה כל צורך לערוך בדיקה פיזית של הדוגמה, בין היתר משום שהנחת העבודה הייתה, כי לא ניתן לבצע בדיקה מהימנה כאמור, הנחת עבודה שאינה מקובלת עליי"

אינני פוסלת את האפשרות כי קיימות עובדות רלוונטיות נוספות שאינן מפורטות במסגרת פסק הדין, ואשר היו שופכות אור נוסף על פסיקתו של בית המשפט בהליך הנדון. ואולם, אני בהחלט מוטרדת מההשלכות האפשריות של האמירה הנ"ל של בית המשפט.
אם רשות המכס, בעקבות פסק הדין, תחליט לאמץ לה כמדיניות, לבסס החלטות סיווגיות על סמך אנליזה כימית של מוצר, וזאת במקום לבחון את רכיבי המוצר על סמך הצהרת היצרן, הרי שהדבר צפוי להיות בעוכרי יבואנים רבים. מחלוקות סיווג שהיו יכולות להיפתר בקלות יחסית, יהפכו למסובכות, ויעסקו בפרשנות האישית של כל צד לממצאי האנליזה שהתקבלה. מצב זה אינו רצוי הן מבחינת ציבור היבואנים והן מבחינת רשות המכס, ונקווה שלא נצטרך להיות עדים לו.

כדאי לשים לב לפסק הדין הזה. קובע קריטריוניום מתי תשלום לרשות המסים יחשב כאגרה, שאותה מותר לגבות רק לפי חוק.
18/08/2015

כדאי לשים לב לפסק הדין הזה. קובע קריטריוניום מתי תשלום לרשות המסים יחשב כאגרה, שאותה מותר לגבות רק לפי חוק.

ביהמ"ש לעניינים מנהליים קיבל תביעה ייצוגית לפיה דמי השימוש החודשיים והתשלום עבור השאילתות שגובה הרשות הם בגדר אגרה.

לראשונה מזה עשרות שנים, צפוי שינוי יסודי ומשמעותי בפקודת המכס ובדינים הקשורים אליה.בימים אלו פורסם תזכיר החוק להערות, וז...
22/06/2015

לראשונה מזה עשרות שנים, צפוי שינוי יסודי ומשמעותי בפקודת המכס ובדינים הקשורים אליה.

בימים אלו פורסם תזכיר החוק להערות, וזאת עד ליום 9/7/15.

התזכיר כולל תיקונים טכנים רבים, שמטרתם להטמיע את מערכת שער עולמי,

ובנוסף תיקונים ותוספות מהותיים ובעלי השלכה רחבה על כלל העוסקים בסחר בין לאומי.

שינוי משמעותי שאליו כדאי לשים לב במיוחד, הוא הוספת פרק המסמיך את מנהל המכס להטיל עיצומים כספיים (סעיפים 223א-יד) ,

וזאת בהתייחס לסוכני מכס, יבואנים, יצואנים, חברות ספנות ומחסנים רשויים, בשל אי עמידה בהוראות מסוימות בפקודה, כגון מועדים להמצאת מסמכים וכו'.

כך למשל, במקרה שהומצאו תעודת מקור/מסמך העדפה שנפסלו (- מסירת ידיעה שאינה נכונה), ניתן להטיל עיצום כספי בגובה 20% מהחסר, עד לגבול של 200,000 ש"ח, וזאת בנוסף לדרישת החסר.

לא נקבעו בתזכיר החוק קריטריונים להפעלת שיקול הדעת של מנהל המכס להטלת העיצום הכספי, ובמקרה של מיצוי ההליכים מולו, ניתן לפנות בערעור לבית המשפט.

אני ממליצה להקדיש תשומת לב רבה לעיון בתזכיר, ולהציף את הערותיכם בהקדם, בטרם יהיה מאוחר מדי. מי שמעוניין לקבל את התזכיר מוזמן לפנות אלי במייל ל [email protected]

בברכה,
קרן

21/06/2015

עמיתים ושותפים לדרך,

אני מבקשת לבשר לכם ששבתי לפעול במסגרת של משרד עצמאי המעניק שירותיים משפטיים בתחום המכס היבוא והיצוא.

בכוונתי להעניק שירותים משפטיים נגישים ויעילים לכל מי שזקוק לכך.

אני מזמינה אתכם לפנות אלי בכל עניין שמתעורר, ולו לצורך הכוונה ראשונית.

שלכם,
קרן

Address

רמת גן
Ramat Gan

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when קרן לוי חפץ עו"ד - Keren Levi Hefets Adv posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Share