12/11/2021
תמיד בהרצאות על אבני חן ופנינים
אני תוהה אם אני הוגה נכון את השמות בעברית....
אז היום במקרה ראיתי את ההתייחסות של האקדמיה ללשון עברית לחלק מהערכים:
רַכִּיכָה (Mollusca)
הרַכּיכות הן בעלי חיים חסרי שלד פנימי, ושמן העברי רכיכה ניתן להן בעקבות השם המדעי Mollusca על שם גופן הרך והרירי. בכלל הרכיכות מצויים הצְדָפוֹת, החלזונות (ובתוכם השַבְּלולים), הדְּיוֹנוּנִים, התְּמָנוּנִים ועוד. הרכיכות מונות כמאה אלף מינים והם שוכנים בים, ביבשה ובמים המתוקים.
על גופן של רוב הרכיכות מגינה קוֹנכייה, הן נעות או נצמדות בעזרת גופן הגחוני המשמש גם רגל שרירית, ויש להן איבר אכילה הקרוי מִשְׁנֶנֶת (רָדוּלָה) – מעין סרט גמיש הנושא שיניים זעירות רבות.
המילה רכיכה מתועדת במילונים של יהודה גור (גרזובסקי) מראשית המאה העשרים בניקוד רְכִיכָה.
ועדה של זואולוגים ואנשי לשון קבעה כשמונה־מאות שמות עבריים לרכיכות – מהם חדשים ומהם ותיקים, ואלה אושרו במליאת האקדמיה בשנת תשס"ד (2004) ופורסמו באתר מונחי האקדמיה.
צִדְפָּה
צִדְפָּה (וברבים צְדָפוֹת) היא רַכִּיכָה החיה במים ועוטה קוֹנכייה בעלת שני חלקים צמודים שכל אחד מהם נקרא קַשְׂוָה.
המילה צִדְפָּה נוצרה מן המילה צֶדֶף, שמקורה בערבית והחלה לשמש בעברית בימי הביניים. צדף הוא השכבה המבריקה שבצד הפנימי של הקונכייה במקצת הצדפות. כיום אנו מכנים במילה צְדָפִים את קַשׂוות הקונכייה הפזורות לרוב על חוף הים.
