01/03/2026
כש"שקט הוא רפש", ו"האקורדיון הניהולי" נפגשים (ואף מלה על פוליטיקה).
אם יש משהו אחד שמאפיין את המציאות הישראלית מאז ה-7.10,
זו שגרת החיים בין סבבי לחימה שונים.
בין אם זה בדרום, בצפון, במזרח מול איראן, מאז ה-7.10 נראה כי
דווקא מציאות החיים של מלחמה-ממ"ד-סגירת המשק היא ה"נורמאלי החדש"
(אוי לנו ואבוי לנו מנורמלי שכזה, אבל זה כבר סיפור אחר), והזמן שבין הסבבים
עובר בהמתנה וציפייה דרוכה ל"מתי זה יקרה" (ואולי גם, באיזשהו מקום לא-מודע בהשתוקקות ל"אקשן" הזה, אבל את זה אשאיר לניתוח של מומחי בריאות הנפש).
אבל הקטע המדהים בכל האירוע הזה, זוהי העובדה
שבכל פעם שמתחיל סבב-לחימה כלשהו, כל פעם אנו מופתעים מחדש.
בכל פעם מחדש – צריך לעבור למציאות של "שגרת חירום" ובמובן מסוים "להמציא את הגלגל מחדש", כך לדוגמה, כדאי וצריך להגדיר:
√ מי עובד מרחוק ומי מהמשרד?
√ מהם תהליכי העבודה החיוניים שחייבים להמשיך לפעול במצב חירום כדי לשמור על רציפות-עסקית?
√ מה עושים עם עובדים שהם הורים (ד"א – גם מנהלים, לצורך העניין הזה הם "עובדים")?
√ מה עושים במקרה שהמשרד נפגע פיזית, או באזור שנפגע, ולא ניתן להגיע אליו?
√ איך משמרים את הקשר עם לקוחות/ספקים – בארץ?
√ איך משמרים את הקשר עם לקוחות/משקיעים בחו"ל? מי אומר להם מה ומתי?
במובן מסוים, שגרת החיים הזו של שגרה שקטה-שגרת מלחמה, עם המתנה לסבב הלחימה, דומה קצת לאקורדיון – המתכווץ ומתנפח מחדש, ובכל המצבים ממשיך לנגן.
וזה, אולי, האגתר הניהולי האמיתי שניצב בפני מנהלות ומנהלים בשנתיים וחצי האחרונות.
איך, בכל מצב ובכל מקרה "ממשיכים לנגן"?
איך אני לא מופתע בכל פעם מחדש כשפורץ עוד סבב-לחימה?
אז מה צריך לעשות בפועל, כדי "להמשיך ולנגן"?
1) להכיר בכך שזוהי המציאות הקבועה שבתוכה אנו חיים, ולא להתכחש לכך.
2) לבנות תהליכי עבודה לשני "מצבי-הפעלה" של הארגון: שגרה-שקטה ושגרת-מלחמה.
בכל אחד מהמצבים, לבנות "תיק תהליך" המגדיר: מי עושה מה, מתי, איפה ואיך? לתעד את התשובות לכך, לשקף, לשתף ולהנגיש את תיקי התהליך הללו.
3) להגדיר מי האחראי הארגוני על המעבר משגרה-שקטה לשגרת-מלחמה.
4) לבנות פרוטוקל עדכני ורלבנטי של מעבר-מיידי משגרה-שקטה לשגרת-מלחמה.
לתעד את התשובות לכך, לשקף, לשתף להנגיש את תיק התהליך הזה.
5) בזמן שגרה שקטה לתרגל את המעבר המיידי לשגרת-מלחמה.
6) לאחר כל תרגול של מעבר משגרה-שקטה לשגרת-מלחמה – לתחקר את האירוע, ולתקשר תוצאות התחקיר לכל מי שרלבנטי בארגון.
7) לאחר כל מעבר משגרת-מלחמה לשגרה-שקטה – לתחקר את האירוע, ולתקשר תוצאות התחקיר לכל מי שרלבנטי בארגון.
"השורה התחתונה" היא אחת, והיא חוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב, מאז ה-7.10:
מנהלות ומנהלים המבינים, מפנימים ופועלים בהתאם להכרה כי זו מציאות חיינו, לא רק שמחזקים את החוסן הארגוני והעסקי של החברה שלהם.ן, ומאפשרים התאוששות, יציאה ומעבר מהירים מ"שגרה שקטה" ל"שגרת מלחמה", אלא שלאורך זמן – יוצרים יתרון משמעותי לעסק שלהם, יתרון שיתבטא גם ב"שורה התחתונה".
ומי שירצה/תרצה עזרה ביצירת כל מה שהומלץ,
זה הטלפון שלי:
☎️ 050-6416633
כדי שנפגש ל ☕
#ניהול
.
.
וככה ג'מיני הבין את הכותרת... 😉