01/05/2026
עורכת דין שהצילה לוחם עיוור ממשרד הביטחון כתבה אתמול "אני עוזבת את התחום."
קראו למה ותבינו למה כל ישראל צריכה לדאוג.
אני הולך לספר לכם סיפור שיגרום לכם לרתוח. ואחר כך אני הולך לספר לכם מה קורה עכשיו ותרתחו עוד יותר.
לוחם. חזר מעזה. רסיס נכנס לו לעין. הוא כבר לא רואה בה. הלך למשרד הביטחון לקבל את מה שמגיע לו.
יודעים מה אמרו לו? "זו לא פגיעה מרסיס. זו בעיה דלקתית. לא קשור לשירות."
לוחם. שנכנס לעזה עם שתי עיניים וחזר עם אחת. ואומרים לו שזה לא קשור.
הוא כמעט ויתר. כי מי מתמודד עם משרד הביטחון לבד? מי מבין את השפה של הוועדות הרפואיות? מי יודע באיזה סעיף להיאחז ואיזה מסמך להגיש?
אבל אז הגיעה עורכת דין. כזו שמכירה כל סעיף. שיודעת בדיוק איך משרד הביטחון עובד. שיודעת שכשכותבים "בעיה דלקתית" בתיק של לוחם עם רסיס בעין הם פשוט מנסים לחסוך כסף.
היא נלחמה. הביאה מומחים. הביאה ראיות. הביאה עדויות. וניצחה.
הלוחם קיבל את אחוזי הנכות שמגיעים לו. את הקצבה. את השיקום. את הכבוד.
עכשיו תקשיבו טוב.
אותה עורכת דין? היא עוזבת את התחום.
ולא רק היא. עורכי דין שהתמחו שנים בנכי צה"ל, שהצילו עשרות ומאות לוחמים מדחיות של משרד הביטחון, כותבים בקבוצות הסגורות שלהם ממש בימים האלה:
"אני באופן כללי לא לוקחת תיקים כאלה יותר."
"אף אחד לא הכריח לקחת ייצוג. שיסתדרו לבד."
עורכי דין שהצילו לוחמים עם PTSD שמשרד הביטחון טען שהם "מגזימים." שהצילו קרבית שאיבדה שמיעה ואמרו לה "את שומעת מצוין, את ממציאה." שהצילו נכה צה"ל שניסו לקחת לו אחוזי נכות אחרי 20 שנה כי "השתפר."
הם עוזבים.
ולמה? כי מתכונים להוריד להם את שכר הטרחה ככה שפשוט לא שווה להם לעבוד.
ומה שזול עולה יקר. כי עכשיו תגידו לי מי יילחם על הלוחם הבא שיחזור בלי עין ויגידו לו "זו בעיה דלקתית"?
בואו נגיד את זה ברור.
לוחם שנכנס לעזה לא בדק כמה ישלמו לו. לא שאל מה התנאים. לא בירר מה אחוזי הנכות שיקבל אם רסיס ייכנס לו לעין. הוא פשוט נכנס. בשבילנו. בשביל הילדים שלנו. בשביל שאנחנו נישן בשקט.
ועכשיו כשהוא חוזר שבור ופונה לקבל את מה שמגיע לו, הוא מגלה שעורכי הדין הטובים שיכלו להילחם בשבילו עזבו.
ומי שנשאר? בלתי מנוסים שלא מכירים את התחום. שלא יודעים לקרוא תיק רפואי צבאי. שלא מבינים את הטריקים של הוועדות.
והלוחם מפסיד. לא כי אין לו זכויות. כי אין לו מי שיילחם עליהן.
ותדעו מה הדבר הכי כואב? שהעורכי דין האלה לא עוזבים כי לא אכפת להם. הם עוזבים כי הם כבר לא יכולים. הם אוהבים את הלוחמים. הם נלחמו בשבילם שנים. אבל המערכת דחפה אותם החוצה.
אנחנו באוהבים לא מתערבים בפוליטיקה. אבל זה לא פוליטיקה. זה לוחמים שלנו. ואנחנו אומרים למי שצריך לשמוע:
הלוחם שנכנס לעזה בשבילכם לא ביקש הנחות בקרב. אל תעשו לו הנחות בזכויות כשהוא חוזר בלי עין. תפסיקו לפגוע במי שנלחם על זכויותיו.
כי ביום שאף עורך דין טוב לא יסכים לקחת תיק של נכה צה"ל, המדינה הזו תפסיד משהו שאי אפשר לקנות בכסף. את הכבוד שלה.
מי שנלחם בשבילנו מגיע שיילחמו בשבילו. נקודה.
תנו לייק, שתפו כדי שכל ישראל תדע מה קורה, והצטרפו לקהילה הכי אוהבת בישראל!
בתמונה: צילום מסך מקבוצת עורכי הדין המובילים בתחום נכי צה"ל בישראל.
עשרות עורכי דין שהקדישו שנים מחייהם להילחם על זכויות לוחמים פצועים כותבים שם בפה מלא:
"אנחנו בעד חוק. תמיד היינו בעד חוק. אבל לא חוק דורסני כמו שהאוצר דוחף אליו כדי לחסוך על הנכים במצב הזה אנחנו עוזבים את התחום"
כשקוראים את ההודעות שם אחת אחרי השנייה מבינים את גודל האסון.
שתפו
ישראל כ״ץ - Israel Katz בצלאל סמוטריץ' יריב לוין - Yariv Levin מיכל וולדיגר
