04/06/2020
אני אמא של דניאל.
דניאל נולדה במשקל של 2 קילו והנקתי אותה כי ידעתי כמה חשוב חלב האם שלי בשבילה, לאחר שעלתה בחודש הראשון קילו נוסף, החלו בעיות בהנקה...
דניאל הייתה "דוגרת" על השד שעות על גבי שעות ואם ניתקתי, הייתה בוכה.
בשלב מסוים כאב לי להניק ושרף לי השד והייתי מוצאת את עצמי יושבת ובוכה בלילות ומתחננת שדניאל תירדם כדי לנתק אותה אבל המשיכה לבכות ואם כבר נרדמה מפחדת שתתעורר, מסתכלת עליה וכל תזוזה שלה מרתיעה אותי וגורמת לי לפחד ממנה...
כמעט נכנעתי ואז החלטתי לקחת יועצת הנקה שתעזור לי ופניתי לליאורה לוין המדהימה.
ליאורה ישבה איתי במשך 3 שעות, הרגיעה, הקשיבה, תמכה, לימדה אותי שיטות חיבור וניתוק שיקלו עלי ולא וויתרה עד שהצלחתי לבד, כל כך התרגשתי שהנה עכשיו יהיה בסדר, אבל עד היום למחרת ששוב כאב ושוב דניאל שעות על השד ושוב כמעט הרמתי ידיים.
ליאורה דאגה להתקשר יום יום וכמה פעמים ביום כדי לנסות לעודד ולהרגיע ואף הגיעה לביתי ביום שבת במיוחד כדי לתת לי פטמת סיליקון כדי להקל על הכאבים. אך, ידעה לומר: "תיזהרי!!! עם פטמת הסיליקון, היא תאכל פחות..."
פתאום לא כאב ועד שדניאל התרגלה היה לי כיף להניק אבל מהפחד לא וויתרתי על פטמת הסיליקון. אחרי שבוע, דניאל לא הפסיקה לבכות ושוב לא הבנתי למה? למה יש לי ילדה בכיינית?, למה יש לי ילדה תלותית? למה היא רק רוצה ידיים וציצי?
כשדיברתי עם ליאורה אחרי יאוש גדול, הציעה לי ללכת לשקול אותה בטיפת חלב כי משהו לא הסתדר לה... כשהלכתי לשקול אותה, דניאל ירדה במשקל.
פני נפלו ולא הפסקתי לבכות כי "הרעבתי" את הבת שלי ובגלל זה בכתה ובגלל זה הייתה תלותית ובגלל זה רצתה ידיים וציצי כל היום.
ליאורה ידעה לומר לי: "הכל בסדר, אל תדאגי... יש לי תוכנית!"
התוכנית כללה כדורי מורינגה וחילבה, כל 3 שעות להניק 20 דקות+ לתת בקבוק שאוב בין 60-90מ"ל + לשאוב 20 דקות עד חצי שעה. בהתחלה היה יוצא 30 או 40 מ"ל בשאיבה והתבאסתי, הייתי צריכה לתגבר עם תמ"ל, אבל לאט לאט הכמויות גדלו וכבר קניתי מקפיא ייעודי לחלב האם.
פתאום גיליתי שיש לי תינוקת חדשה, כזו שלא הכרתי: חייכנית, רגועה, שבעה, ישנה לילה שלם וכמובן שיום למחרת כבר עלתה 140 גרם שזה שיא... בכיתי מהתרגשות.
לא וויתרתי והייתי שואבת גם כשהייתה ישנה לילה שלם, קמה פעמיים בלילה ושואבת... מניקה, נותנת בקבוק ושואבת ודניאל עולה יפה במשקל... ואז אמרתי לעצמי: "אולי אנסה רק להניק?" דניאל ינקה במשך שעתיים ושוב כאב לי ושוב הרמתי ידיים מהנקה בלעדית, דיווחתי לליאורה והמשכתי בתוכנית.
סבלתי מסתימות בשדיים בגלל האובססיה שלא רציתי לוותר על הנקה ויכולתי לתת רק בקבוקים של חלב שאוב, החלב לא היה מאוזן ותמיד ייצרתי יותר ממה שהייתה צריכה ובכיתי ורציתי לוותר כי כאב לי אבל עם הזמן התרגלתי לסתימות העיקר לא לוותר על החיבור של דניאל לשד שלי.
עם הזמן החלטתי שמגיע גם לי לישון ואוריד שאיבה אחת בלילה ואשאר רק עם אחת, לאט לאט אחרי סתימות רבות הגוף התרגל למצב וישנתי יותר בלילות.
בשלב מסוים בגיל 4 חודשים דניאל החלה לעשות בעיות עם הבקבוק ואוכלת רק חצי מהכמות, הנחתי שאולי יוצא לה יותר מהשד והתחלתי לוותר על בקבוק ושאיבה של שעת הצהריים המוקדמת, היה בסדר דניאל ינקה כ20 דקות ושבעה, אחרי שבוע החלטתי לוותר על בקבוק ושאיבת הצהריים ולנסות להניק והיה בסדר דניאל ינקה כ20 דקות, מסתכלת עלי ומחייכת.
היום דניאל בת 5 חודשים, אוכלת כל 4 שעות ביום ובלילה ישנה רצוף עד הבוקר. בבוקר מניקה 10 דקות + בקבוק + שאיבה , בצהריים מוקדמות וצהריים מאוחרות רק יונקת, בלילה 10 דקות הנקה+בקבוק+שאיבה וכמובן שעם חילבה ומורינגה לא הפסקתי.
דניאל מאושרת ואני אמא מאושרת ואני מודה על כל יום שנאבקתי ולא וויתרתי.
תודה רבה לליאורה על התמיכה ועל הליווי הצמוד במשך 4 חודשים...
אני מורן , אמא של דניאל ❤
