30/04/2025
גיא דרעי, מנהל שירות הלקוחות בלדיקו, חוזר לקיץ 2014 בו השכול הקיש בדלת ובישר על לכתו של דור דרעי, בן דודו, שנהרג במבצע צוק איתן.
החיוך, הנחישות והגבורה
ביום שני ה-28 ביולי 2014 השתנו חייהם של בני משפחת דרעי. שמחת החיים שהאירה את הבית והמשפחה כולה כבתה ברגע אחד כאשר חוליית מחבלים הגיחה ממנהרה לעבר עמדת השמירה – פילבוקס – בגבול רצועת עזה ליד היישוב נחל עוז.
הימים היו ימי מבצע צוק איתן, דור דרעי ז”ל, חייל בחטיבת כפיר היה בתקופת הכשרתו כמפקד כיתה כאשר נדרש לאייש את עמדת השמירה בגבול הרצועה. חדירתם של המחבלים מבטן האדמה וההתקפה הרצחנית הותירה אדמה מדממת וחמישה חיילים שלא יחזרו למשפחתם.
"בסביבות השעה 21:30 אחד העובדים בלדיקו אמר לי שחמישה חיילים נהרגו. הוא היה מחובר לפורום כלשהו וקיבל כל הזמן דיווחים. הוא לא אמר לי מה שמות ההרוגים וכך סיימתי את הערב”, משחזר גיא דרעי.
“ב-06:00 בבוקר אחי התקשר אליי ואמר לי שדור נהרג. אני זוכר שהייתי בהלם. לא יכולתי להוציא מילה מפי. לא האמנתי שבן דודי הקטן נהרג ולא אראה אותו יותר. זה רגע שלא אשכח”. העצב עטף והתפשט במהרה במשפחת דרעי. גיא הודיע להוריו, עת נפשו באיסלנד הרחוקה. “השיחה איתם הייתה קשה. אבא שלי ואבא של דור ז”ל הם אחים. כשסיפרתי לאבא שלי הוא נחנק ולא יכול היה לדבר".
דור נולד וגדל בירושלים, הבן הצעיר במשפחה, אח לשימי, אביחי וזוהר. הוריו, דוד ורונית החליטו ששמו יהיה דור כשילוב של שמותיהם. “הייתה לו שמחת חיים יוצאת דופן. הוא היה חייכן וכל הזמן שמח. כבן זקונים הוא תמך ועזר רבות בבית והיה קרוב מאוד לאמא שלו. הוא היה דוגמן וחתיך בצורה שאי אפשר לתאר”, מספר גיא.
"לדור היו תכונות רבות ומגוונות ובראשן האנרגיה הבלתי נגמרת שלו והיותו ספורטאי מצטיין”. עם גיוסו לצה”ל ב-19.11.13 הוא שובץ לתפקיד לוחם בחטיבת כפיר. כבר לאחר כשמונה חודשים הוכרז דור כמצטיין חטיבתי בכושר גופני ונשלח לקורס מפקדים. בבוחן המסלול, הידוע כמבחן פיזי קשה מאוד, השיג דור את התוצאה השנייה בטיבה בתולדות החטיבה.
איך השפיע עליך המקרה?
“במשך חודש ימים הנושא הזה לא יצא מהראש שלי. המשכתי את חיי עד כמה שניתן אבל הראש היה עמוק במקרה הזה. בעמדה שלי בעבודה הדבקתי מדבקה לזכרו של דור והוא מלווה אותי בכל יום בעבודה. גדלתי יחד עם אחיו הגדולים, שימי ואביחי. אנחנו מאוד קרובים אחד לשני וביחד אנחנו מתגברים על הכאב וזוכרים את דור. זה חלק בלתי נפרד מאתנו".
היכן בעיקר אתה מרגיש את חסרונו?
“אני חושב שבעיקר באירועים משפחתיים. הוא היה חייכן ושמח. כל הזמן היה לו חיוך על הפנים. יש סרטון ביו טיוב עם תמונות שלו, ובכל פעם שאני רואה את זה אני דומע. אני חושב שהסרטון הזה מייצג את שמחת החיים שהייתה לו. זה סיפור חייו".
סיפרת שהידיעה על מותו הגיעה אליך למרות שלא הודיעו לך רשמית
“נכון. אני חושב שתופעת שליחת הודעות הרשתות החברתיות ובוואטסאפ היא פסולה. אחיו של דור, זוהר, קיבל הודעה מחבר שלו בארה”ב שהודיע לו על מותו של דור. זה בלתי נתפש שבשל חוסר רגישות מצד אנשים המידע עובר בין בלי סינון. זוהר ידע שדור נהרג בגלל ההודעות ברשתות החברתיות אבל הוא בחר לא לספר להוריו, עד שבשעה 23:00 בלילה הקצינים דפקו על דלת ביתם".
“אחת החוויות הכי עוצמתיות וקשות הייתה הלוויה של דור. עד שלא חווים את זה – לא באמת מבינים את גודל האירוע. אני זוכר שראיתי את הארון עטוף בדגל ישראל ולא האמנתי מי נמצא שם בפנים. הכיתוב על גבי המצבה של דור ‘החיוך, הנחישות והגבורה ילוו אותנו בכל דור דור’ מייצגות מאוד את מי שהוא היה".
כיצד אתם מנציחים את דור?
“בכל שנה אנחנו מקיימים מרוץ לזכרו בחודש אוקטובר. כולם מתאספים ומקיימים ריצה של חמישה קילומטרים. אחד החברים מגיע ומנגן על גיטרה, בסיום המרוץ הזוכה מקבל גביע".
המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות הפך עבורכם לרגע קשה
“ביום הזיכרון אנחנו מוצפים ברגשות, מחשבות וזיכרונות. אנחנו נוסעים יום לפני כן להר הרצל בירושלים, שם דור נטמן. המעבר ליום העצמאות קשה אבל אנחנו מנסים לשמוח עד כמה שאפשר. כל השנים שאלתי את עצמי אם המעבר החד הזה הוא נכון, אני עד היום לא יודע לענות על זה".
