19/09/2026
יום כיפור שלי לא בנוי מצום, תפילות ובית כנסת.
כבר הרבה שנים שזה יום אחר בשבילי.
יום של שקט.
אני אוהבת את הרגע הזה שבו הכול נעצר, הכבישים מתרוקנים, הטלפון משתתק קצת.
אין לאן למהר, אין משהו שצריך להספיק.
כאילו מישהו מנמיך ליום אחד את הווליום של העולם.
ובתוך השקט הזה, אני פוגשת את עצמי.
נותנת זמן לעצמי
אני נחה.
ישנה.
קוראת.
חושבת.
רואה סידרה טובה.
מסדרת קצת את הבית, ולפעמים נדמה לי שאני בעצם מסדרת משהו בתוכי.
אני חושבת על השנה שעברה.
על אנשים שהתקרבתי אליהם ועל כאלה שהתרחקתי מהם.
על דברים שבחרתי ועל דברים שנתתי להם פשוט לקרות.
על מקומות שבהם הייתי אמיצה ועל מקומות שבהם עדיין לא.
אני בודקת מה אני רוצה לקחת איתי הלאה ומה כבר כבד מדי בשביל להמשיך לסחוב.
יש מחשבות שהגיע הזמן לשחרר, הרגלים שכבר לא משרתים אותי,,כעסים שאולי מיצו את תפקידם. דברים שאני ממשיכה לעשות רק כי תמיד עשיתי אותם.
ויש גם דברים שאני רוצה לשמור קרוב.
אנשים, אהבות,חלומות, חלקים בעצמי שאני אוהבת, בחירות שעשיתי ואני רוצה לבחור בהן שוב.
אולי בגלל זה אני אוהבת את יום כיפור.
כי בעולם שכל הזמן דורש מאיתנו להתקדם, יש יום אחד שמאפשר לי דווקא לעצור.
ולשאול את עצמי בשקט:
האם טוב לי במקום שבו אני נמצאת?
האם אני חיה את החיים שאני רוצה לחיות?
למי אני רוצה לתת יותר מקום?
למה אני רוצה לתת פחות?
מה הגיע הזמן לסיים?
ומה אני רוצה להתחיל, גם אם אני עדיין קצת מפחדת?
אין לי תמיד תשובות.
אבל עם השנים גיליתי שלא בכל חשבון נפש צריך להגיע לשורה תחתונה.
לפעמים עצם זה שהסכמתי לעצור ולהקשיב לעצמי באמת, כבר עושה קצת סדר.
אני שולחת ברכת כיפור טוב נעים ונכון לכל אחד מכם.
#כיפור #חשבוןנפש 📖🙏 #חג #הליתחממי
