28/04/2022
יצירה שלי לתערוכת אמנים יוצרים זיכרון בקהילת שפיים, ערב יום השואה:
"זכרונות מלחמה, מלחמת העולם השניה - אני מקווה שזה לא יפתיע אתכם - הזכרונות האלה קשורים אצלי בהרבה אהבה. אין-סוף אהבה. מי שהיה בגטו וראה איך אמהות מגוננות על ילדיהן, אמהות לא אוכלות ורק מאכילות, איך נערים ליוו את הוריהם רק כדי לא להשאיר אותם לבד, והגנו עליהם עד לרגע האחרון. כשאני שואל את עצמי מאין נובעים הכוחות לכתוב, זה לא מתוך מראות הזוועה, אלא מתוך מראות האהבה שהיו שם בכל מקום. העולם שלי לא נשאר בדמות תליין, העולם שלי לא נשאר בדמות הרוע שאי-אפשר לתקן אותו, הרוע האין סופי; נשארתי עם בני-אדם ואהבתי אותם". (אהרון אפלפלד)
נוף מדומיין של הזוועות, שילוב דימויים שניבטו אלי בילדותי והזיות שנבטו מDNA - רב-דורי.
תשתית ושארית המלחמה- קרעים של נוף, בשר, פלדה, נשמה.
וביניהם מזדחלת, מסרבת לגווע, מוצאת דרכה, האהבה וסגולותיה- איחוי, תיקון ויצירה.
המלחמה השמידה חלקים ממשפחתי.
סבתא סבינה שרדה את האבדנים, את הקרע בבשר ובנפש.
בחוטים, תכים וכפתורים איחתה, יצרה באהבה. המשך. יופי. נשמות. תיקון עולם.
מוקדש באהבה לסבתא גיבורה ולכל הנשמות השורדות במשפחתי
עדי מלחי עטר