04/10/2024
לפעמים יש לי הרגשה שמגשרים רבים רואים בגישור כלי ליצירת הסכמים וסה טו .
עבורי גישור הוא מעשה חברתי טרנספורמטיבי המשפיע על יחסי הכוח בין הצדדים.
כאשר אנחנו מגשרים, אנחנו יוצרים בחדר הגישור מרחב לגיטימי לקולות ונקודות מבט. אנחנו משפיעים על מה נחשב ללגטימי ומה לא בשיח החברתי הרחב.
לכן קשה לי עם הקריאות לפשרה ואחדות בכל מחיר. הן לא מעשה גישורי ולא מקצועי מבחינתי.
בכל סכסוך או מחלוקת, כדאי שנשאל את עצמינו- מי הצדדים, מה מטרתם ומה הן גבולות השיח שאנחנו מוכנים להחזיק.
האם מו"מ בין אזרחים שומרי חוק לבין פושעים מפירי חוק הוא מרחב לגיטימי לגישור? תלוי מה מטרת השיח ועל מה מדברים.
גם במסגרת תהליכים של צדק מאחה - מודל של דיאלוג בין פוגע לנפגע בעבירות פליליות- יש הגדרה ברורה מי הפוגע ומי הנפגע. יש הכרה של כל הצדדים בעבירה ומטרת התהליך הוא העצמת הנפגע והזדמנות לתיקון של הפוגע.
אין כאן מו"מ על הלגיטימיות של החוק, מי הוא הנפגע ומי הפוגע או האם היתה עבירה או לא. התוצאה של שיח שכזה הוא נירמול הפגיעה ועירעור על הערכים החברתיים המהווים את הבסיס לחיים המשותפים שלנו.
אנחנו חיים בתקופה מורכבת ולא ודאית המביאה אותנו לתחושות של חוסר ביטחון, חוסר אמון וחשיבה מחדש על הרבה מאוד תחומים בחיים שהיו קודם לכן יציבים ובטוחים.
דווקא במצב כזה אני מרגישה שמה שמחזיק אותי הוא המצפן הערכי .
הוא זה שמאפשר לי להבדיל בין מה שראוי לנהל עליו מו"מ - ומה בשום אופן לא.
לא הכל גשיר. לפעמים הדבר הנכון הוא לעמוד איתן ולהגיד:" לא בבית ספרי."
