שירלי כהן רז יועצת ארגונית ומטפלת רגשית cbt

21/05/2026

09/05/2026

נרגשת מאוד לשתף בכתבה בעיתון jerusalemtime על הספר של עוז ושלי :

בעיצומה של מציאות ישראלית מורכבת, שבה גם ילדים נחשפים לאובדן ולכאב, יוצא לאור ספר ילדים חדש שמבקש לעשות את הבלתי אפשרי כמעט – להסביר, ברגישות ובעדינות, איך ניגשים לח....

20/04/2026

בכל שנה, לקראת יום הזיכרון, אני נפגשת עם תלמידים ומספרת להם על אבא שלי, הערכים שהנחיל לי והמורשת שלו.
השנה, נפגשתי עם תלמידי כיתות ג׳ בבית ספר עין הרים וקראתי להם מהספר ״קוביות של חברות״. השיחה היתה מרגשת מאוד. הילדים שתפו ברגשות: ״זה מאוד עצוב״, ״מפחיד אותי״, שאלו אותי איך אני הרגשתי כילדה וכיצד התנהגתי.

מאחלת לכולנו שנדע ימים טובים 🙏🏻
שירלי♥️

16/04/2026

לאחר עבודה קשה ומחשבה רבה, גאה מאוד להשיק את הספר החדש, שכתבתי יחד עם חברי עוז כהן, ״קוביות של חברות״ - סיפור על חברות, רגישות והתמודדות עם אובדן.
איתי ושקד הם חברים טובים. יום אחד איתי לא מגיע לגן, ושקד מתחילה לדאוג. כשהיא מגלה שאביו של איתי נהרג במלחמה, עולמה משתנה. פתאום היא ניצבת מול מציאות חדשה, לא מוכרת, שמעוררת בה שאלות ורגשות שלא הכירה.
הספר מיועד לגילאי גן חובה- כיתה ד', מלווה בתמונות צבעוניות ובהדרכה והנחיות להתמודדות הורים ואנשי חינוך עם אבדן.
מזמינה אותך לרכוש את
הספר במחיר השקה 65 ש״ח, במקום 75 ש״ח.
עוז ואני נשמח להגיע אליכם לקריאה ושיחה.
❤ שירלי

25/03/2026

השבועות האחרונים הציפו אצל כולנו הרבה שאלות: מה עושים? איך מתמודדים עם המצב? איך מחזירים לעצמנו את תחושת השליטה כאשר אין לנו שליטה?
היום, העברתי השתלמות לצוות מורים, בזום כמובן, בנושא כלים להגברת החוסן האישי. בהשתלמות נתתי להם כלים להתמודד עם המצב.
משתפת אתכם בחלק מהכלים שלימדתי:
* אפשרו ביטוי של רגשות ותנו להם לגיטימציה. חשוב לזכור, טבעי לפחד, הפחד שומר עלינו ומתריעה על סכנה, במידה ויש כזו.
* כדאי לצמצם צפייה בחדשות – הצפייה מגבירה מתח אצלכם ואצל הילדים.
* חשוב לתווך את המציאות בצורה מותאמת גיל להסביר מה קורה באופן פשוט ואמיתי, בלי להציף בפרטים קשים. חשוב לאפשר שאלות ולבדוק מה הילד כבר יודע או מדמיין.
* כדאי לשמור על שגרה ככל האפשר. ילדים זקוקים למסגרת יציבה כדי להרגיש בטוחים. גם כשיש אי־ודאות, שמירה על סדר יום (שינה, אוכל, פעילות) מפחיתה מתח ומגבירה תחושת שליטה
* ילדים אוהבים לשחק, שחקו איתם ותרוויחו זמן משפחה איכותי, עיסוק במשהו בונה ולא במחשבות מטרידות.
* תרגלו נשימות וכלים להרגעה - יוצר איזון גופני ומרגיע את הנפש. כלי מצוין ונעים לתרגול נשימות הוא הפרחת בועות סבון.

מצרפת בתגובה הראשונה חוברת עם מגוון פעילויות להפגת המתח.

מאחלת לכולנו ימים שקטים ובטוחים, אני כאן בשבילכם בכל שאלה או עניין

שירלי כהן רז
יועצת ארגונית ומטפלת CBT

04/02/2026

"אני חייבת לדבר איתך", היא כתבה לי. מה שהיא סיפרה לי הדליק לי נורה אדומה והשאיר אותי המומה: ״את יודעת שאני מפקחת ומאוד מודעת לסכנות ברשת, אבל זה משהו אחר״. "עד היום עיקר תשומת הלב שלי היתה לתכנים שהוא צורך בטיקטוק ובאינסטגרם". מווצאפ היא לא דאגה, שם היא רק בדקה מידי פעם מה קורה בקבוצות… השבוע בנה נכנס למה שנראה כמו "קבוצת עניין" תמימה - ״הערוץ של רובלוק״. מרגע ההצטרפות, התחילו לצרף אותו לצ׳אטים עם אנשים שהוא לא מכיר והווטסאפ שלו הפך ל"פרוץ": עשרות צ'אטים מאנשים זרים לחלוטין החלו להציף אותו וגם הודעות ותכנים פוגעניים. כאשר היא החלה לברר היא גילתה שקיימים פיצ'רים (כמו "קהילות" או קישורים לקבוצות ציבוריות) שעוקפים את מסנני הרשת המוכרים ומשאירים את הילדים חשופים לגמרי.
פעמים רבות, הורים לילדים נמצאים בדילמה: עד כמה אנחנו משאירים לו מרחב, איך אנחנו לא הופכים להיות ״שוטרים״? מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשמור עליו כדי שלא ייפול ברשת? הטכנולוגיה רצה מהר יותר מההגנות שלנו. במצבים כאלו, הילד מרגיש חשוף וחסר אונים, החשיפה יכולה להפוך מהר מאוד לחרדה, פגיעה בביטחון, תקשורת לא כנה והרבה שקרים… ואנחנו מרגישים שהשליטה אבדה.
כמה נקודות חשובות להתמודדות:
1. הכרה במגבלות הטכנולוגיה - גם האפליקציות והמסננים הכי טובים לא מחליפים את העין ההורית. הבהירו לילד: "שום מסנן הוא לא מאה אחוז. אני העוגן שלך אם משהו משתבש". זה חלק מביסוס הנוכחות שלכם בחייו הדיגיטליים.
2. לנוכחות שלכם יש משמעות ומשקל רב בחיי הילדים - במצבים של סכנה כמו צ'אטים עם זרים, אנחנו עוברים מ"השגחה פתוחה" לצעדים אקטיביים יותר. לפי פרופסור חיים עומר, כשמדובר בסכנה ממשית, זכותנו וחובתנו לבקש לראות את רשימת הקבוצות. לא מתוך "חיטוט", אלא מתוך אחריות לשלומו. אל תחכו שמשהו יקרה. אמרו לילדים: "אני יודע/ת שיש קבוצות בווטסאפ שיכולות להיות מסוכנות. אני כאן כדי לעזור לך לסנן אותן". כשהילד מרגיש שיש עוגן בבית, הוא ימהר לשתף כשזר פונה אליו.
3. חשוב לייצר מרחב אישי מוגן בו אתם חלק משמעותי - ילדים חשים לעיתים אשמה,בושה או לחץ, כשזרים פונים אליהם ("אולי עשיתי משהו לא בסדר?"). חשוב שננסה לנרמל את התחושות שלהם: "אני מבינה שנלחצת כאשר פנה אליך מישהו זר ברשת". לתת למה שמרגישים תוקף: "זה באמת לא נעים, גם אני הייתי נבהלת". וללמד אותם שאנחנו כאן בשבילם: "אני כאן בשבילך, איך אתה מרגיש? בוא נחשוב יחד מה עושים". המטרה היא להפוך אתכם לכתובת הראשונה שלהם, בלי פחד מעונש.
4. פעולה נחושה: חשוב להגדיר מהם הקווים האדומים שלכם - הצטרפות לקבוצות עם זרים צריכה להיות קו אדום – נושא שעליו אין פשרות. הגדירו מראש שלא מצטרפים לקבוצות דרך קישורים חיצוניים (טיקטוק/אינסטגרם) ללא אישורכם. אם זה קרה – יוצאים מיד וחוסמים. בקשו מהילד מדי פעם: "בוא נראה יחד אילו קבוצות חדשות נוספו לך השבוע". לא כבילוש, אלא כעניין משותף בבטיחות שלו.
5. אל תתמודדו לבד - בניית רשת הביטחון. אם הילד שלכם נחשף לפיצ'ר כזה, סביר שגם חבריו לכיתה שם. עדכנו את קבוצת ההורים. הסמכות שלנו גדלה, כשאנחנו פועלים כקהילה של הורים ששומרת על כלל הילדים.
בתגובה הראשונה אני מצרפת מדריך קצר: "איך חוסמים את הפיצ'ר בווצאפ".
אני כאן תמיד בשבילכם בכל שאלה, יעוץ או שיחה,
❤ שירלי

30/12/2025

"הבת שלי יושבת לבד כל ההפסקה, אף אחד לא מדבר איתה, הילדים פשוט מתעלמים ממנה".
עמדתי בתור לכספומט ולא יכולתי להתעלם מהאמא, שדמעות מילאו את עיניה כשסיפרה לחברתה מה עובר עליה ועל הבת שלה.
הפעם אני פונה אליכם הורים, המבוגרים האחראים - יש לכם תפקיד חשוב ויכולת לשנות את המצב.
האם תאפשרו לילדיכם להכות חבר.ה? אני מאמינה כי במודע, אף הורה לא יאפשר לילדיו לנהוג באלימות. חרם, נידוי והתעלמות, אינם שונים, הם אפילו קשים, חמורים יותר ומשאירים צלקות רגשיות.
כמה נקודות שחשוב לזכור כאשר מתמודדים עם מצב כזה:
• חשוב מאוד לאפשר לילדים להתנהל בעצמאות ולאפשר להם התנסות וצמיחה אישית, אולם כאשר יש פגיעה באחר, חשוב להתערב, לעצור את הסיטואציה ולהיות גורם ממתן ומתווך.
• הילדים רואים בהורים מודל חיקוי, כאשר אתם מתעלמים מילד.ה המחרימים או פוגעים בילד.ה אתם משדרים לילד.ה שלכם: "זה בסדר" והוא/היא מבינים שאפשר לפגוע בזולת.
• כאשר הורים מתערבים ועוצרים הסלמה של המצב הם מקנים לילדים שלהם מיומנות של חברות טובה, אכפתיות לזולת ואמפטיה לסובבים.
• חשוב לשאול את הילד.ה עם מי שיחק.ה או דיבר.ה היום, לעודד גיוון בחברים ויצירת חברויות חדשות. חשוב לשים לב שלא נשאר.ה אף אחד.ת לבד.
יש לכל אחד מאיתנו תפקיד חשוב ביצירת אקלים חברתי מיטבי ומטיב עבור כולם.
חרם ונידוי הם נושאים כאובים. אני כאן תמיד בשבילכם להדרכת הורים, טיפול פרטני וטיפול CBT.
שלכם,
שירלי 0522964639
‏Shirleycohenraz.com

#טיפול CBT
#מיומנויותחברתיות
#נידוי חברתי
#מוגנות

24/12/2025

"אני לא יכול", "אין סיכוי שאני אצליח", "שום דבר לא מצליח לי". אלו היו רק חלק מהמשפטים שהיה אומר כאשר התחלנו להיפגש.
כשנפתח מסלול קידום בעבודה- הוא חשש להגיש מועמדות כי פחד שלא יקבלו אותו. החברים והאנשים סביבו היו תומכים ומפרגנים, אבל הוא לא "שמע" את כל המילים החמות והפרגונים שהרעיפו עליו.
כאשר נפגשנו הוא היה עצוב ומובס, "אני לא מאמין ששוב ויתרתי".

בתהליך הטיפולי איתרנו את טעויות החשיבה שלו, בהמשך הוא גילה את החוזקות והכוחות שלו. מפגישה לפגישה קיבל על עצמו משימות קטנות בהן חווה הצלחה ולמד לייחס אותה לעצמו ולמאמציו ולא לגורם חיצוני.

אז מהי זה מסוגלות עצמית? מסוגלות עצמית מתייחסת לאמונה של האדם לגבי יכולתו לבצע משימה. אדם בעל תחושת מסוגלות עצמית גבוהה, מעריך את יכולתו להתמודד בהצלחה עם מטלה גבוהה, וזה מוביל אותו להשקיע מאמץ בביצוע גם כאשר יש קשיים או מכשולים.
בקליניקה שלי אני אסייע לך לחזק את תחושת המסוגלות ולעבור ממעגל המסוגלות הנמוכה למעגל המסוגלות הגבוהה.
מצרפת סרטון קצר שערכתי שמסביר את המושג:

https://www.shirleycohenraz.com/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%94

יש לך שאלות, רוצה לדעת עוד?
מזמינה אותך אלי לקליניקה,
שירלי 0522964639

#מסוגלות עצמת

26/11/2025

השתלמות מוסדית, תיכון אלסלאם חורה: מורים מובילים שינוי – פדגוגיה איכותית, מנהיגות וכלים חדשניים.

#השתלמות
#התפתחותאישית
#הכשרהמקצועית

03/11/2025

״בגללך אין לי חיים! תחזירי לי את הטלפון שלי״, היא מיררה בבכי ופנתה לאמא שלה: ״את לא מבינה כלום!״
הבטתי עליהן וראיתי את הקושי שלה להסביר לאמא שלה למה הטלפון חשוב לה כל כך ומה הוא מסמל עבורה.
הורים רבים מסתכלים על כמות הזמן והאנרגיה שילדיהם משקיעים ברשתות החברתיות ומתקשים להבין איך סרטונים, לייקים ותגובות משפיעים עליהם ועל מצב הרוח שלהם.
הרשת החברתית (אינסטגרם, טיקטוק ודומיהם) מהווה חלק חשוב במרחב שבו בני נוער, מגדירים את עצמם, נמדדים על ידי עצמם ועל ידי האחרים, מקבלים אישור, נפגעים ולעיתים גם פוגעים.
כמטפלת CBT למתבגרים, אני פוגשת את ההשפעה הרגשית שייש לרשת על מתבגרים:
השוואה תמידית לאחרים, פחד לפספס (FOMO), תחושה ש”כולם מצליחים חוץ ממני”, ותלות בלייקים כאישור לקיום.
כל זה קורה בגיל שבו הזהות האישית עוד מתגבשת, והערך העצמי שברירי.

אבל לא הכל רע ברשת ופעמים רבות היא יכולה גם לענות על צרכים בסיסיים של שייכות לקבוצת שווים, אוטונומיה ויכולת עצמאית, אולם כאשר היא הופכת למקור עיקרי של אישור חברתי, היא עלולה לערער את הביטחון העצמי.
חשוב לזכור שעבור בני הנוער, עולם הרשתות אינו רק “עוד חלק מהחיים”, אלא מרחב רגשי שבו הם בונים חלק ממי שהם. במקום הזה נדרשת נוכחות הורית קשובה, מבינה ואמפטית, שיודעת לתווך להם את המציאות ומבינה שעבורם יש רובד נוסף של חיים ומציאות.
מה עוד אפשר לעשות כהורים?
1. להתעניין באמת, בלי ביקורת, לקיים שיח רגשי בלי האשמה – פותח דלת.
במקום “את כל היום בטלפון”, נסו “מה ראית היום שעשה לך טוב?”
2. לא להמעיט בחשיבות – גם אם זה נראה שטחי - חשוב לזכור שסרטון, תגובה, או סטורי – יכולים להכאיב כמו מילה שנאמרת פנים מול פנים ולפעמים אפילו יותר בגלל הפומביות שייש להם.
3. לתת שם למה שהם מרגישים ולעודד שיח רגשי תומך- “נראה לי שזה מאוד השפיע עלייך”, ״את/ה לא לבד מולם״.
4. לשקף קושי – בלי להציע פתרון מיד - “אני לא לגמרי מבינה איך זה מרגיש, אבל אני פה איתך בזה.”

ומה עם הנערה? היא והאמא שלה למדו לקיים שיח מכבד בו כל אחת למדה על המרחב של האחרת, תוך שהן שומרות על כבוד הדדי, אמפטיה, תקשורת טובה ומקרבת, שמירה על המרחב הרגשי והאישי.
כמו תמיד אני כאן בשבילך לשיחה יעוץ או טיפול♥️ שירלי

#טיפולרגשי