21/07/2017
שאלות שנשאלתי, ובהמשך תשובתי:
1. בעקבות החקיקה האחרונה "נטו משפחה " ישנו מצב שמעסיקים של עובדים בשכר נטו הם הנהנים מנקודות הזיכוי המוגדלות ולא לכך התכוון המחוקק. על מה ניתן להסתמך כדי לשכנע את המעסיק שנקודות הזיכוי שייכות לעובד ולא למעסיק? פסק דין?
2. אני חברה במספר פורומים וקבוצות ובנושא תוכנית "נטו משפחה" לא יצאה דעה חד משמעית לגבי עובדים בשכר נטו.
חלק סוברים כי מכיוון שעל המעביד חלו עד עכשיו תשלומי ביטוח לאומי ומס הכנסה, אין שינוי וכי המעביד מקבל את ההטבה.
חלק סוברים כי אם המחוקק בא להיטיב עם השכיר, יש לגלם לברוטו ולתת לשכיר את ההטבה.
האם יש תשובה חד משמעית בנושא זה? האם ניתן להפנות לחוק בעניין אפשרות לתשלום שכר ברוטו בלבד (כמו שחלק טוענים- שאסור לשלם נטו)?
מענה:
"שכר עבודה" הינו התמורה שמשלם מעסיק לעובד עבור עבודתו.
דרך המלך לביצוע תשלומים היא בסכום הנקוב שמשקף תמורה הולמת את ציפיות הצדדים לעסקה, כשכל צד נושא בחבויות המסים הישירים והעקיפים שהוא אמור לשאת בהם.
המדינה "מינתה" נישומים מסוימים כגובי מס מטעמה באמצעי חקיקה ויצרה מנגנוני ניכוי מס במקור מתשלומים המבוצעים על ידם לאחרים, כך מתרחש גם במסגרת היחסים הרגילה שמתקיימת בין המעסיקים לעובדים. "גובי מס" אלה מסכמים לעיתים את מחיר העסקה או ההעסקה במחיר נטו, מתוך מה שנראה בעיני הצדדים או חלק מהם כהליך נוח לכאורה ונגיש יותר ממחיר ברוטו שממנו מחושבים ומנוכים המיסים.
על רקע זה מתקיימות בחיי הכלכלה והמשק עסקאות נטו והסכמות על שכר נטו - שחרף הדילמות שנוצרות סביב זה המחוקק לא אסר את קיומן, ואף מתייחס אליהן כהילך לגיטימי ומתנה תנאים לקיומן:
סעיף 141 לפקודת מס הכנסה: התחייב אדם בהסכם לשלם לאחר הכנסת עבודה שלא תפחת מסכום פלוני, לאחר ניכוי מס לפי סעיף 164, חייבים גם המשלם וגם המקבל למסור על כך הודעה למנהל, תוך שלושים יום מיום עשיית ההסכם, ולפרט בה את פרטי ההסכם וכל פרט הנוגע לו שידרשנו המנהל, ואם היה ההסכם בכתב - יצורף העתקו להודעה.
סעיף 17(ד) לחוק מיסוי מקרקעין: נקבע בהסכם המכירה כי המס ישולם על ידי הקונה, רשאי המנהל לקבוע את שווי המכירה בדרך של גילום מלא; לענין זה, "גילום מלא" - התמורה בהסכם המכירה, בתוספת סכום המס שהיה על המוכר לשלם על מנת שתיוותר בידו התמורה האמורה, אילו הקונה לא היה מקבל על עצמו את תשלום המס.
בסיכומי שכר ועסקאות נטו מתעוררות מפעם לפעם מחלוקות, לעיתים אלו מחלוקות מהותיות בסכומים גבוהים. כך קרה בשנת 2001 עם תיקונה של פקודת מס הכנסה והענקת הטבות מס לתושבי הנגב.
עובד שהיה לו סיכום שכר נטו עם מעסיקתו תבע את שווי ההטבה שהתקבלה כתוצאה משינוי החקיקה לעצמו בעוד שהמעסיקה טענה שהואיל וסיכומיה עם העובד הינם על שכר נטו, היא מעוניינת לדבוק בהסכם ולשלם לעובד את שכר הנטו המסוכם ביניהם מלכתחילה.
משהובאה הסוגיה לפתחו של בית המשפט היא הגיעה לדיון בסופו של דבר לבית הדין הארצי לעבודה, שראה לפסוק כדלקמן:
1. במקרה של שינוי בשיעורי מס הכנסה – לכאן או לכאן – כאשר מדובר בשינויים שחלים מידי פעם בשיעורי מס ההכנסה שעל המעסיק לנכות משכר העובדים, לא אמור לחול שינוי בשכר הנטו, כל עוד לא סוכם אחרת עם העובד. כלומר, במקרה בו הוסכם בין הצדדים על תשלום שכר "נטו", הרי לכאורה, שינויים בשיעור המס אינם צריכים להשפיע על שכרו של העובד.
2. אין לפרש את ההסכמה בין הצדדים כחלה גם במקרה בו חל שינוי מהותי בנסיבות ששררו בעת כריתת ההסכם. גם כאשר מוסכם על שכר "נטו", ההסכמה משקפת הסכמה לשכר "ברוטו" בשיעור מסוים ובמועד מסוים. כלומר, יש לפרש את ההסכמה כחלה רק במקרה בו השינויים שחלים בשיעור המס, לרעה ולטובה, הם שינויים רגילים, הנובעים מעדכון שוטף של מדרגות המס ולא משינויים מהותיים בחקיקה.
3. בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי רצון המחוקק בהענקת הטבות מס על הכנסות מיגיעה אישית בנגב הייתה מתן הטבה ל"תושבי הנגב" ולא ל"מעסיקי תושבי הנגב", ומאחר שתכלית ההטבה היא הגדלת הכנסתם של תושבי הנגב, ולא הקטנת עלות העבודה של מעסיקיהם של תושבי הנגב, אשר חלקם כלל אינם תושבי הנגב.
ולפיכך קבע בית המשפט בסוגיה ההיא שיש להעדיף את פרשנות ההסכם המקיימת את תכלית החוק, ולהעניק לעובד את הטבת המס כתושב הנגב.
על בסיס אותו עיקרון נוהגים גם לשלם לעובדים בשכר נטו את זכויותיהם הסוציאליות, את הפיצויים ואת ההפרשות לפנסיה - הבסיס לחישוב כל אלה הוא משכר הברוטו המגולם מהנטו המוסכם בין הצדדים.
לדעתי האישית - כך גם יש לראות וליישם את הטבות המס שמעניקה תכנית "נטו משפחה" בה המחוקק ראה לנכון להיטיב עם עובדים - הורים לפעוטות.
מהנטו לפני ההטבות יגולם הברוטו שממנו יחושב המס תוך לקיחה בחשבון של הטבות "נטו משפחה" ומכאן ייגזר הנטו החדש.
מאידך גיסא אני רואה חובה מקצועית להציג בעייתיות שכרוכה ביישום מתן הטבות המס לזכות העובד המקבל שכר נטו - הן לעניין זיכויי "נטו משפחה" והן לעניינים אחרים כמו הנחות מס לתושבי יישובים מזכים - שהרי הטבות מס אלה עשויות להשתנות בעתיד לרעת העובד (זיכויי "נטו משפחה" נועדו מראש להינתן ב-2017 ו-2018, זיכויי מרכז חיים ביישובים מזכים עשויים להשתנות משנה לשנה) - האם גריעת התשלום בעתיד משכר הנטו תתפרש כהרעת תנאי שכר העובד?
כפתרון לסוגיה המועלית לעיל אני מציע כאפשרות ראשונה ומועדפת להכפיף את השכר לעובד בהסכמתו לשכר ברוטו ולחילופין להביא לידיעתו בכתב ומראש בצמוד להענקת ההטבות לשכר הנטו שלו ששכר הנטו עשוי להשתנות לרעה בעתיד בכפוף לשינויים בחקיקה שהביאו להגדלת שכרו במעמד הנוכחי.
* אין במידע המופיע לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי ו\או תחליף לייעוץ משפטי, ואין באמור לעיל כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסויים. מומלץ לקבל ייעוץ ספציפי בטרם נקיטת צעדים בהתאם למידע המופיע לעיל*
