05/02/2023
אחד הספרים שהייתי מקריאה לילדים שלי מאז שהיו קטנים הוא "אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" של ד"ר סוס.
הספר מספר על היציאה שלך החוצה להתנסות בכול מיני דברים בחיים ובעיקר לצאת מאזור הנוחות. (גילוי נאות - אני עד עכשיו יושבת לקרוא אותו מידי פעם)
הוא מספר, שגם לפעמים קשה, אפילו קשה מאוד.
היכולת שלנו לקחת החלטות ולשמוע את הרצונות שלנו הוא די פשוט,
אנחנו אלופים בלספר לנו סיפור בראש, שם הכול מתנהל כמו שאנחנו באמת רוצים. בראש אנחנו כול יכולים. או לא יכולים בכלל.
דימיון מבורך אני קוראת לזה לטוב ולרע .. איזה קוף בראש החלטתי להאכיל מהבוקר ובאיזה צורה אני שומר על המחשבה.
היאחזות בפחד, מהגשמה עצמית. אי יכולת אמונה בעצמך. הערכה עצמית נמוכה, ביטול עצמי, חוסר אמונה עצמית. דימוי גוף נמוך.
איפפפפ הם רק חלק קטן מעוד מיליון מחשבות שליליות שאני חושבת עליהם
וכבר התעייפתי.
הקטע הוא שמחשבות תמיד קיימות אצלנו בראש בכול אופן עד שאתה לומד לנתק אותם או להשתמש בהם.
כשאתה לומד לנתק אותם אתה חווה מין תחושה של שקט תמידי
היכולת לא לחשוב על כלום היא מדהימה
ועוד יותר היכולת לקחת את המחשבה הרעה שנכנסת פנימה לתת לה רגע מקום ולמצוא על המשקל את החיובי שבה.
חוץ ממה שאין בו חיובי בכלל כמו מקרים קיצוניים של אבל, אונס, או התעללות כזו או אחרת ..
אבל במקרים האלו אחרי טיפול מעמיק יש יכולת של הבנה שיש דברים שהם פשוט לא בשליטה שלנו. ומה שאין לנו שליטה עליו צריך ללמוד לא לקחת את הסבל ולגרור אותו אתנו כל כך הרבה שנים.
לשחרר להבין למה אנחנו משמרים את הסבל ואיפה הוא משרת אותנו.
זה לא אומר שהחוויה לא היתה כואבת. זה רק אומר לבחור לא לקחת את הסבל לכול מקום.
