ROZ פיננסים

ROZ פיננסים ייעוץ משכנתא, נדל"ן ופתרונות מימון מתקדמים.
סיוע במימון

הוועדה המוניטרית החליטה ב-25/05/2026 להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.75מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים...
26/05/2026

הוועדה המוניטרית החליטה ב-25/05/2026 להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.75
מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.
25/05/2026

אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת.
האינפלציה בישראל מוסיפה לשהות בסביבת מרכז היעד, אולם, מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה חדה בסביבת האינפלציה בעולם.
מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף בשיעור של 8.3% מול הדולר, ובשיעור של 7.2% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים התחזק השקל ב-7.4%.
נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2026 משקפים את השפעת מבצע "שאגת הארי" על הפעילות במשק. ברביע זה התכווץ התוצר בקצב שנתי של 3.3%. התכווצות זו מתונה יותר בהשוואה לתחזיות קודמות ולמבצע "עם כלביא".
האינדיקטורים השוטפים למשק מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע "שאגת הארי". לאחר ירידה במהלך המבצע, ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים התאוששו ומצויים מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח.
שוק העבודה הושפע מאוד ממבצע "שאגת הארי" ומגבלת היצע העבודה עדיין משמעותית. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים עלה בחדות בחודש מרץ, ובחודש אפריל ירד קלות ועמד על 1.2%.
בחודשים פברואר - מרץ חלה עליה במחירי הדירות של 0.3%, ובמונחים שנתיים ירדו מחירי הדירות ב-1.2%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן התמתן, ועמד במדד אפריל על קצב שנתי של 3.3%.
מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.

אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת. למבצע "שאגת הארי" השלכות על הפעילות הריאלית במשק, ובנתוני הקצה מסתמנת התאוששות. האינפלציה בישראל מוסיפה לשהות בסביבת מרכז היעד, אולם, מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה חדה בסביבת האינפלציה בעולם. בתקופה הנסקרת השקל התחזק ביחס לדולר, ובלט ביחס למגמה העולמית.

מדד המחירים לצרכן עלה בחודשים מרץ ואפריל ב-0.4% וב-1.2% בהתאמה. האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עמדה על 1.9% . האינפלציה השנתית באפריל בניכוי אנרגיה ופו"י עמדה על 1.5% . קצב העלייה השנתי של הרכיבים הבלתי סחירים בחודשים מרץ ואפריל יציב ועמד על 2.8%. קצב אינפלציית הסחירים השנתי עלה לרמה של 0.3%, בעיקר על רקע העלייה במחירי האנרגיה בעולם . עפ"י הערכות החזאים האינפלציה צפויה לעלות מעט ולשהות בחודשים הקרובים בסביבת מרכז טווח היעד . הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים מצויות בסביבת מרכז היעד הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות בסביבת מרכז היעד.

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף בשיעור של 8.3% מול הדולר, ובשיעור של 7.2% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים התחזק השקל ב-7.4%.

להערכת הוועדה קיימים סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה ובהם ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות - כאשר התיסוף בשקל עשוי לפעול בכיוון של התמתנות האינפלציה.

נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2026 משקפים את השפעת מבצע "שאגת הארי" על הפעילות במשק. ברביע הראשון של השנה התכווץ התוצר בקצב שנתי של 3.3%, והתוצר העסקי התכווץ ב-3.1% (במונחים שנתיים, בניכוי עונתיות) (לוח 1). התכווצות זו מתונה יותר בהשוואה לתחזיות קודמות ולמבצע "עם כלביא". על רקע הירידה בצמיחה ברביע הראשון, רמת התוצר נמוכה ממגמתו ארוכת הטווח בכ- 4.5%). את התכווצות התוצר הובילה ירידה בצריכה הפרטית ב-4.7%, הצריכה הציבורית (ללא יבוא בטחוני) ירדה ב-5.7% . לצד זאת, נרשם גידול של 33.1% ביבוא אזרחי (ללא אניות, מטוסים ויהלומים) וגידול של 5.6% ביצוא (ללא יהלומים והזנק) (לוח 1).

האינדיקטורים השוטפים למשק מצביעים על התאוששות בפעילות לאחר מבצע "שאגת הארי". לאחר ירידה במהלך המבצע, ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים התאוששו ומצויות מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח ). במאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש מרץ חלה ירידה חדה בעקבות מבצע "שאגת הארי" והוא עלה מעט בחודש אפריל . גיוסי ההון במגזר ההייטק עד כה ברביע השני של השנה ירדו בהשוואה לרבעונים הקודמים . נתוני סחר החוץ לחודשים מרץ–אפריל מצביעים על יציבות ביצוא למרות מבצע "שאגת הארי". יבוא הסחורות, לעומת זאת, ירד בחודש מרץ והתאושש באפריל. העלייה בייבוא באפריל הובלה על ידי גידול בייבוא חומרי גלם לצד עלייה ביבוא מוצרי צריכה והשקעה .

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2025–אפריל 2026) ירד ל-3.8% תוצר, בעיקר בשל רמה נמוכה של הוצאות הממשלה על רקע התקציב ההמשכי ברביע הראשון של השנה. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש אפריל (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) ממשיכים להימצא מעל קו המגמה ארוכת הטווח . קיימת אי ודאות לגבי הגדלת תקציב הביטחון, ואיתה עלייה ביעד הגירעון.

שוק העבודה הושפע מאוד ממבצע "שאגת הארי" ומגבלת היצע העבודה עדיין משמעותית. שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים עלה בחדות בחודש מרץ, ובחודש אפריל ירד קלות ועמד על 1.2% שיעור האבטלה הרחבה בגילי 15+ ירד בחדות מ-15.9% במרץ, ל-5.9% באפריל, וזאת למרות שהלחימה נמשכה לתוך חודש אפריל . שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי 15+ עמדו באפריל על 60.2% ו-62% בהתאמה (איור 16). לאחר ירידה ניכרת במרץ שיעור המשרות הפנויות עלה מעט ועמד בחודש אפריל על 4% לפני "שאגת הארי", קצב עליית השכר במגזר העסקי נותר יציב ברמה גבוהה, ועמד בחודשים ינואר-פברואר על 4.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד . קצב עליית השכר במשק בחודש מרץ עמד על 5.9%, אך נתון זה הושפע משינויי הרכב העובדים, על רקע מבצע "שאגת הארי".

בחודשים פברואר - מרץ חלה עליה במחירי הדירות של 0.3%, ובמונחים שנתיים ירדו מחירי הדירות ב-1.2% . בחודש אפריל הועמדו משכנתאות בסך של כ-9.5 מיליארדי ש"ח בניכוי עונתיות . עפ"י נתוני הלמ"ס מלאי הדירות החדשות למכירה במרץ 2026 המשיך לשהות ברמה גבוהה ועמד על כ-85 אלף דירות. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן התמתן בתקופה הנסקרת, ועמד במדד אפריל על קצב שנתי של 3.3%. קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עמד על 2.9% במדד אפריל. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר ירד ועמד על 3.6%.

במהלך התקופה הנסקרת, מדדי המניות המקומיים הוסיפו לעלות . פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח ממשלת ארה"ב, לאחר שעלתה בתחילת מבצע "שאגת הארי", הוסיפה לרדת ושוהה ברמה הקרובה לרמתה טרם השבעה באוקטובר . בתקופה הנסקרת המשיך האשראי העסקי לצמוח בקצב גבוה, בהובלת האשראי הבנקאי. האשראי הצרכני למשקי הבית מכלל המקורות המשיך לצמוח גם הוא. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. על פי נתוני סקר מגמות בעסקים לחודשים מרץ-אפריל, מגבלות האשראי, בנקאי וחוץ בנקאי, עלו מעט בכל סוגי העסקים וברוב ענפי המשק.

בעולם, על אף אי הוודאות הגיאופוליטית הגבוהה, הפגיעה בשרשראות האספקה והעלייה במחירי הסחורות, הצמיחה נותרה חיובית במרבית הגושים המרכזיים. בתקופה הנסקרת, מחיר חבית נפט מסוג ברנט ירד בכ-8% ומחיר הגז באירופה ירד בכ-11% . מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש אפריל הוסיף לעלות ונותר ברמה המצביעה על המשך התרחבות בתוצר העולמי זה החודש התשיעי ברציפות . קרן המטבע הבינלאומית (IMF) עדכנה כלפי מטה את תחזית הצמיחה העולמית וכלפי מעלה את האינפלציה העולמית, כאשר ההשפעה המרכזית על התחזית הגיעה מצד הזעזוע בשווקי האנרגיה ורמת אי הוודאות הגבוהה. בארה"ב התוצר צמח ברביע הראשון בקצב שנתי של 2%, גבוה משמעותית מהרביע הקודם. דוחות התעסוקה בחודשים מרץ ואפריל היו חזקים מהתחזיות, כאשר נוספו באפריל 115 אלף משרות ושיעור האבטלה נותר 4.3%. בגוש האירו, הנתונים לרביע הראשון של 2026 מצביעים על האטה בקצב הצמיחה, כאשר התוצר המקומי הגולמי עלה ב-0.1% בלבד במונחים רבעוניים, נמוך מציפיות השוק. בסין, התוצר ברביע הראשון של 2026 צמח ב-5% במונחים שנתיים. האינפלציה השנתית בארה"ב לחודש אפריל האיצה ומדד המחירים לצרכן (CPI) עמד על 3.8% ומדד הליבה (Core CPI) על 2.8%. בגוש האירו, האינפלציה השנתית האיצה ועמדה בחודש אפריל על 3%, כשמדד הליבה עומד על 2.2%.

בתקופה הנסקרת, הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי . מאז תחילת העימות עם איראן תוואי הריבית המתומחר בשווקים של בנקים מרכזיים רבים עלה משמעותית .
(בשיתוף אתר בנק ישראל .)

הוועדה המוניטרית החליטה ב-30/3/2026 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" גברה אי הוודאות הגיא...
05/04/2026

הוועדה המוניטרית החליטה ב-30/3/2026 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%
מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" גברה אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית, בפרט לגבי משך ועצימות הלחימה ואופן סיומה.
מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בסביבת האינפלציה בעיקר בעקבות עלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם.
תגובת המשתנים הפיננסיים, בהם פרמיות סיכון, שע"ח ומחירי המניות הייתה עד כה מתונה יחסית. בסיכום התקופה הנסקרת, השקל נחלש בשיעור של 0.8% מול הדולר, והתחזק בשיעור של 1.4% מול האירו.
למבצע "שאגת הארי" השלכות כלכליות נרחבות על הפעילות הריאלית. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים מצביעים, בדומה ל"עם כלביא", על ירידה חדה של כ-20% בפעילות עם תחילתו של המבצע. הנתונים מראים התאוששות חלקית לאחר השבועיים הראשונים למבצע.
שוק העבודה נותר הדוק וקצב עליית השכר במגזר העסקי עלה ל-4.7% בחודשים נובמבר-ינואר.
לפי תחזית חטיבת המחקר, שגובשה תחת הנחת העבודה שמבצע "שאגת הארי" והלחימה בלבנון יסתיימו לקראת סוף חודש אפריל, התוצר צפוי לצמוח ב-3.8% וב-5.5% בשנים 2026 ו-2027 בהתאמה, בהשוואה ל-5.2% ו-4.3% בתחזית ינואר. הגרעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-5.3% תוצר בשנת 2026 וב-4.4% בשנת 2027, ויחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-70.5 אחוזי תוצר בסוף 2026 ובסוף 2027.
סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שב לעלות בתקופה הנסקרת, ועלה במדד פברואר לקצב שנתי של 4.2%. קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה ל-4.5% במדד פברואר.

מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.

מאז תחילת מבצע "שאגת הארי" גברה אי הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית, בפרט לגבי משך ועצימות הלחימה ואופן סיומה.. למבצע השלכות כלכליות נרחבות על הפעילות הריאלית, ועם פרוץ העימות חלה ירידה ניכרת בפעילות במשק. מאז החלטת הריבית האחרונה חלה עלייה בסביבת האינפלציה בעיקר בעקבות עלייה ניכרת במחירי האנרגיה בעולם. תגובת המשתנים הפיננסיים, בהם פרמיות סיכון, שע"ח ומחירי המניות הייתה עד כה מתונה יחסית.

מדד המחירים לצרכן של חודש פברואר עלה ב-0.2%, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עלתה מעט ועומדת על 2.0% . בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה השנתית על 2.2% קצב העלייה השנתי של הרכיבים הבלתי סחירים, עלה ועמד על 3.1% זאת בהשוואה ל-2.9% בחודש הקודם. קצב אינפלציית הסחירים השנתי עלה לרמה של 0.1%- . בעקבות מבצע "שאגת הארי" ועליית מחירי הנפט העולמיים, העלו החזאים את תחזית האינפלציה השנתית לחודשים הקרובים בכ-0.5% . הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים עלו ומצויות בסביבת מרכז היעד . הציפיות לשנה השנייה ואילך עלו מעט גם הן אך מוסיפות לשהות בסביבת מרכז היעד

להערכת הוועדה התגברו הסיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק ועל מחירי האנרגיה, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות.

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל נחלש בשיעור של 0.8% מול הדולר, והתחזק בשיעור של 1.4% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים התחזק השקל ב-0.5%.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה. תרחיש הבסיס של התחזית גובש תחת הנחת העבודה שמבצע "שאגת הארי" והלחימה בלבנון יסתיימו לקראת סוף חודש אפריל, וההשפעה הכלכלית הישירה של מבצע "שאגת הארי" תימשך כל עוד הלחימה נמשכת. התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי־ודאות הן ביחס למשך הלחימה והן ביחס לרמתם של הסיכונים הגיאופוליטיים, כפי שיבואו לידי ביטוי – בין השאר - בפרמיית הסיכון, בשער החליפין, במחירי האנרגיה ובהשלכות של אלו על הפעילות במשק.

על פי הערכת החטיבה בתרחיש זה, התוצר צפוי לצמוח ב-3.8% וב-5.5% בשנים 2026 ו-2027 בהתאמה, בהשוואה ל-5.2% ו-4.3% בתחזית ינואר (איור 10). בשנים 2026 ו-2027 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי לעמוד בממוצע על 4.5% ו-3.4% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2026 צפוי לעמוד על 2.2%, ובמהלך 2027 על 1.8%. להערכת החטיבה, הגרעון בתקציב הממשלה צפוי להסתכם ב-5.3% תוצר בשנת 2026 וב-4.4% בשנת 2027. יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-70.5 אחוזי תוצר בסוף 2026 ובסוף 2027.

לנוכח אי-הוודאות הגבוהה במיוחד, בחנה חטיבת המחקר גם תרחישים חלופיים ביחס למשך המערכה ולאופן סיומה והשפעותיה על הפעילות והאינפלציה. הסיכונים סביב האינפלציה מוטים כלפי מעלה. התמשכות אי-הוודאות הגיאופוליטית שתתבטא בפרמיית סיכון, בפיחות ובמחירי אנרגיה גבוהים מן ההנחות שבבסיס התחזית, תוביל לעלייה באינפלציה. מנגד, התפתחות גיאופוליטית חיובית יותר עשויה לתמוך בהתאוששות מהירה יותר של הפעילות וירידה מהירה יותר של האינפלציה או לחילופין להתגברות עודפי ביקוש ועלייה באינפלציה.

האינדיקטורים השוטפים למשק כוללים נתונים מלפני מבצע "שאגת הארי" ונתונים שכבר משקפים את השפעות המבצע על הפעילות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי במחירים שוטפים מצביעים, בדומה ל"עם כלביא", על ירידה חדה של כ-20% בפעילות עם תחילתו של מבצע "שאגת הארי". הנתונים מראים, התאוששות חלקית לאחר השבועיים הראשונים למבצע, והם עדיין נמוכים מרמתם טרום המבצע המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס שנערך עוד לפני פרוץ העימות (בניכוי עונתיות) לחודש פברואר ירד וחזר לרמתו טרם מבצע "עם כלביא" סקר הבזק של הלמ״ס שבוצע לאחר תחילת מבצע "שאגת הארי" מעלה כי גורמי הפגיעה דומים ל"עם כלביא": מרבית העסקים מציינים כי הפגיעה בפעילות נובעת במידה רבה מהיעדרות עובדים וסגירת מוסדות הלימוד. מדד אמון הצרכנים בחודש פברואר נותר יציב ונמצא ברמה גבוהה בהשוואה לתקופה של לפני ה-7 באוקטובר 2023. גיוסי ההון במגזר ההייטק ברבעון הראשון של השנה ירדו בהשוואה לרבעונים הקודמים . ברבעון הרביעי של 2025 נרשם עודף בחשבון הסחורות והשירותים של מאזן התשלומים, זאת על רקע גידול ביצוא הסחורות והשירותים. בחודש פברואר, חלה ירידה בייצוא הסחורות ונמשכה העלייה בייבוא (איור 22). העלייה בייבוא הובלה על ידי גידול בייבוא מוצרי השקעה, לצד עלייה מתונה ביבוא חומרי גלם

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, עמד על 4.7 אחוזי תוצר בחודש פברואר. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש פברואר (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) ממשיכים להימצא מעל קו המגמה ארוכת הטווח (איור 14). הממשלה העלתה את יעד הגירעון בתקציב 2026 שאושר בכנסת ל-4.9 אחוזי תוצר בעקבות עדכון מסגרת התקציב לאחר תחילת מבצע "שאגת הארי".

שוק העבודה נותר הדוק ומגבלת היצע העבודה המשיכה להיות המגבלה הדומיננטית במשק. יחס מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים נותר גבוה כאשר שיעור המשרות הפנויות נותר יציב ועמד בחודש פברואר על 4.5% בחודש ינואר, שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) עמד על 3% עם עלייה מתונה בשיעור הנעדרים בגלל מילואים בהשוואה לדצמבר . נתוני האבטלה בפברואר אינם בני השוואה לחודשים הקודמים בשל בעיות דגימה עקב המלחמה. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (64-25) עלו בחודש ינואר, ועמדו על 79.1% ו-81.5% בהתאמה . קצב עליית השכר במגזר העסקי שב לעלות, נמצא ברמה גבוהה, ועמד בחודשים נובמבר-ינואר על כ-4.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד נתון ההבזק לגבי קצב עליית השכר הכללי בחודשים דצמבר-פברואר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד עמד על 4.1%, עליה בהשוואה לחודשים הקודמים, דבר המצביע על האפשרות של המשך עלייה בקצב הגידול בשכר העסקי.

בחודשים דצמבר-ינואר חלה ירידה קלה במחירי הדירות של 0.1% לאחר שני מדדים רצופים של עליות בשיעור מצטבר של כ-1.4% . שיעור השינוי השנתי במחירי הדירות עמד על 0.9%-. בחודש פברואר הועמדו משכנתאות בסך של כ-10.3 מיליארדי ש"ח בניכוי עונתיות עפ"י נתוני הלמ"ס ברבעון האחרון של שנת 2025 נרשמה פעילות ערה בענף הבינוי. בשנת 2025 התחלות הבנייה הסתכמו בכ־80 אלף יחידות דיור, עלייה של כ־15% בהשוואה ל-2024, כאשר ברביע הרביעי נרשמה עלייה של כ־9%. סיומי הבנייה עלו בשנת 2025 בכ־10% לעומת 2024, ונותרו יציבים ברביע הרביעי (איור 21). סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שב לעלות בתקופה הנסקרת, ועלה במדד פברואר לקצב שנתי של 4.2%. קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה ל-4.5% במדד פברואר. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר נותר גבוה יחסית ועמד בפברואר על 5.8%.

במהלך התקופה הנסקרת, מדדי המניות המקומיים ירדו, אך באופן מתון בהשוואה למגמה העולמית (איור 30). פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח ממשלת ארה"ב עלתה מעט (איור 31א-ב). בינואר 2026 האשראי העסקי המשיך לצמוח בקצב מהיר, בהובלת האשראי הבנקאי, וכן האשראי הצרכני למשקי הבית המשיך לצמוח בקצב גבוה מכלל המקורות. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. על פי נתוני סקר מגמות בעסקים, מגבלות האשראי, בנקאי וחוץ בנקאי, נמצאות בפברואר ברמה נמוכה בכל סוגי העסקים ובכל ענפי המשק .

בעולם, כפי שמשתקף בשווקים ובהודעות של בנקים מרכזיים, קיימת אי וודאות גבוהה ביחס להשפעות הצפויות של העימות הצבאי עם איראן. התחזיות להשפעת העימות על הירידה בצמיחה והעלייה באינפלציה תלויות בעומק הפגיעה בתשתיות, התארכות המלחמה והפגיעה בשרשראות האספקה. על רקע העימות, מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה בחדות תוך תנודתיות ועמד בסוף התקופה הנסקרת על כ-113 דולר (שיעור שינוי של כ-60%), ומחיר הגז באירופה עלה ועמד על EUR/MWh 55 (שיעור שינוי של כ-70%) . החוזים העתידיים מצביעים כי השווקים מעריכים שמחירי האנרגיה צפויים לרדת לרמה של כ-84 דולר לחבית נפט מסוג ברנט עד סוף 2026.

טרום המבצע, מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש פברואר עלה לרמה הגבוהה ביותר בשנתיים האחרונות, המצביעה על המשך התרחבות בתוצר העולמי (איור 35). הסחר העולמי בסחורות המשיך לצמוח בקצב נאה ועלה בחודש דצמבר בכ-5% במונחים שנתיים בארה"ב נתוני הפעילות הכלכלית במהלך התקופה הנסקרת היו מעורבים. הצמיחה לרבעון הרביעי עודכנה כלפי מטה לכ-0.7%. דוחות התעסוקה בארה"ב לפברואר הצביעו על חולשה עם ירידה בהיקף המשרות, ועלייה בשיעור האבטלה ל-4.4%. בגוש האירו, נמשכת ההתאוששות ההדרגתית בצמיחה כשברבעון הרביעי של השנה הצמיחה עמדה על 0.8% במונחים שנתיים. בסין, התוצר ברבעון הרביעי של 2025 צמח ב-4.5%. האינפלציה השנתית בארה"ב נותרה ללא שינוי ביחס לחודש הקודם, בהתאם לתחזיות. מדד המחירים לצרכן (CPI) עמד בחודש פברואר על 2.4% ומדד הליבה(Core CPI) על 2.5%. בגוש האירו, האינפלציה השנתית הפתיעה מעט כלפי מעלה ועמדה בחודש פברואר על 1.9%, כשמדד הליבה עלה לרמה של 2.4%.

בתקופה הנסקרת, הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי (איור 38). אי הודאות והעימות עם איראן הוביל לעלייה בציפיות האינפלציה ובתוואי הריבית של בנקים מרכזיים רבים המתומחר בשווקים .(בשיתוף אתר בנק ישראל )

הוועדה המוניטרית החליטה ב-23/2/2026 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%23/02/2026הנתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הו...
23/02/2026

הוועדה המוניטרית החליטה ב-23/2/2026 להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4%
23/02/2026

הנתונים כלכליים עיקריים ברקע החלטת הוועדה המוניטרית על הריבית

אי הודאות הגיאופוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה במעט.
התפתחות האינפלציה השנתית תואמת את ההערכות הקודמות: לאחר מדד דצמבר האינפלציה השנתית עלתה, ולאחר מדד ינואר התמתנה לקרבת מרכז היעד ועמדה על 1.8%.
בסיכום התקופה הנסקרת, השקל התחזק בשיעור של 1.1% מול הדולר, ושל 0.4% מול האירו.
מהאומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי של שנת 2025 עולה כי קצב הצמיחה הרבעונית עמד על 4% (במונחים שנתיים בניכוי עונתיות), מעל המגמה ארוכת הטווח.
שוק העבודה נותר הדוק ומגבלת ההיצע עדיין משמעותית.
קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה מ-2.6% במדד נובמבר ל-3.8% במדד ינואר. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר עלה מ-4.6% בדצמבר ל-6% בינואר. מחירי הדירות שבו לעלות בשני המדדים האחרונים.
מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.

אי הודאות הגיאופוליטית שבה לעלות בימים האחרונים על רקע עימות אפשרי מול איראן. האינפלציה הוסיפה להתמתן והפעילות במשק ממשיכה להתרחב. שוק העבודה עודנו הדוק נוכח מגבלות ההיצע. מאז החלטת הריבית האחרונה השקל התחזק במעט מול הדולר, בדומה למגמה העולמית, ופרמיית הסיכון של ישראל עלתה מעט.

מדד המחירים לצרכן בחודש דצמבר נותר ללא שינוי ובחודש ינואר ירד ב-0.3%. התפתחות האינפלציה השנתית תואמת את ההערכות הקודמות: לאחר מדד דצמבר האינפלציה השנתית עלתה, ולאחר מדד ינואר התמתנה לקרבת מרכז היעד ועמדה על 1.8% . בניכוי אנרגיה ופו"י השיעור השנתי של האינפלציה עמד בינואר על 1.9% . קצב אינפלציית הבלתי סחירים ירד ועמד על 2.9% במונחים שנתיים, וקצב אינפלציית הסחירים ירד בחדות ועומד על 0.2%- ב-12 החודשים האחרונים (. החזאים צופים שהאינפלציה השנתית תשהה מעט מתחת לסביבת

מרכז היעד במהלך השנה . הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים מצויות בממוצע ברמה הנמוכה מעט ממרכז היעד - הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות בסביבת מרכז היעד .

להערכת הוועדה עדיין קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת של האינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות.

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק בשיעור של 1.1% מול הדולר, ושל 0.4% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים התחזק השקל ב-0.5%.

מהאומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון הרביעי של שנת 2025 עולה כי קצב הצמיחה הרבעונית עמד על 4% (במונחים שנתיים בניכוי עונתיות), מעל המגמה ארוכת הטווח . הגידול בתוצר ברבעון הרביעי הושפע מעלייה חדה בייצוא של 25.6%. הצריכה השוטפת צמחה ב-3.6% במונחים שנתיים, בסביבת קו המגמה. לצד זאת, נרשמה ירידה בצריכת מוצרים בני קיימא לאחר צמיחה חריגה ברבעון השלישי . הצריכה הציבורית ללא יבוא ביטחוני ירדה במתינות, והתוצר העסקי צמח ב-7.1% (במונחים שנתיים בניכוי עונתיות). במקביל, עודכנו נתוני צמיחת התוצר עבור הרבעון השלישי של שנת 2025 כלפי מעלה ל-12.7% (מ-11.1%). בסיכום השנה ולאור העדכון של נתוני העבר, צמח התוצר בקצב של 3.1%, גבוה במעט מההערכות הקודמות

האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק מצביעים על המשך התרחבות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על עליה קלה בחודש ינואר ביחס לממוצע ברבעון הקודם, ונעים סביב קו המגמה . המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס (בניכוי עונתיות) לחודש ינואר נותר יציב, אולם עדיין נמוך מרמתו ערב המלחמה בענף הבינוי שבה לעלות מגבלת הביקוש, לאחר הקלה במגבלה זו בחודשים האחרונים. מדד אמון הצרכנים בחודש ינואר הוסיף לעלות ונמצא ברמה גבוהה יותר בהשוואה לתקופה של טרום המלחמה. גיוסי ההון במגזר ההייטק ברבעון הראשון של השנה מוסיפים לשהות ברמה גבוהה בחודש ינואר, חלה עלייה מתונה בייבוא הסחורות, בהובלת הגידול בייבוא מוצרי צריכה ומוצרי השקעה, בעוד שייבוא חומרי הגלם נותר יציב. יצוא הסחורות, שמתאושש בהדרגה, נותר יציב בינואר ורמתו גבוהה בהשוואה לשנה האחרונה. בחודש ינואר הגירעון בסחר הסחורות נותר ברמה גבוהה.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, עלה ועמד על 4.9 אחוזי תוצר בחודש ינואר. שנת 2026 החלה עם תקציב המשכי, זאת מאחר שתקציב המדינה טרם אושר בכנסת. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש זה (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) נמצאים ברמה גבוהה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח



שוק העבודה נותר הדוק ומגבלת ההיצע עדיין משמעותית. יחס מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים נותר גבוה כאשר שיעור המשרות הפנויות יציב ועמד בחודשים דצמבר וינואר על 4.6% . שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) נותר נמוך ויציב ועמד בחודש דצמבר על 3.2% שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים בחודש דצמבר ירד קלות ועמד על 0.4%. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (64-25) ירדו בחודש דצמבר לרמות הדומות לאלו של טרום הפסקת האש, ועמדו על 78.8% ו-81.1% בהתאמה, לאחר שעלו בכחצי אחוז בחודש נובמבר השכר במגזר העסקי עלה בחודשים ספטמבר-נובמבר בשיעור גבוה, של כ-5.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, שיעור הדומה לעליה בחודשים אוגוסט-אוקטובר (איור 19). נתון ההבזק לגבי קצב עליית השכר הכללי בחודשים אוקטובר-דצמבר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד עמד על 3.4%, ירידה בהשוואה לחודשים הקודמים, דבר המצביע על האפשרות שגם קצב גידול השכר העסקי יתמתן.

לאחר שמונה חודשים של ירידות מחירים, מחירי הדירות שבו לעלות. בחודשים אוקטובר-נובמבר עלו מחירי הדירות ב-0.6% ובחודשים נובמבר-דצמבר עלו ב-0.8%. קצב העלייה השנתי של המחירים עלה ל-0.4% (איור 8). מלאי הדירות הלא מכורות נותר ברמה גבוהה. בחודש ינואר הועמדו משכנתאות בסך של כ-9.8 מיליארדי ₪ בניכוי עונתיות . סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן שב לעלות בתקופה הנסקרת ועלה מקצב עליה שנתי של 3.3% במדד נובמבר ל-3.8% במדד ינואר. קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) עלה מ-2.6% במדד נובמבר ל-3.8% במדד ינואר. קצב העלייה השנתי בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר עלה מ-4.6% בדצמבר ל-6% בינואר.

במהלך התקופה הנסקרת, הוסיפו לעלות מדדי המניות המקומיים ובלטו לטובה ביחס לעולם (איור 29). פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS ובמרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב, עלתה מעט בימים האחרונים בעקבות ההתפתחויות הגיאופוליטיות. . האשראי העסקי ממשיך להתרחב בקצב גבוה מאוד, בהובלת האשראי הבנקאי. האשראי הצרכני למשקי בית ממשיך לצמוח בקצב גבוה מכל המקורות. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. נתוני סקר המגמות לחודש ינואר מציגים נגישות גבוהה יחסית לאשראי עבור עסקים קטנים וגדולים

הפעילות הכלכלית בעולם ממשיכה להתרחב . מגמת ההתמתנות באינפלציה העולמית נמשכה בתקופה הנסקרת, אם כי במספר מדינות מפותחות האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד. מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש ינואר עלה . נפח הסחר העולמי בסחורות רשם עלייה חדה של 2.2% בנובמבר, לאחר ירידה של 1.4% באוקטובר . עם זאת, קיימת אי ודאות לגבי ההשפעה של החלטת בית המשפט העליון בארה"ב בנוגע למדיניות המכסים על הסחר העולמי. מאז החלטת הריבית האחרונה, ועל רקע המתיחות בין איראן לארה"ב, מחיר הנפט עלה בכ-16% וחבית מסוג Brent נסחרת סביב 72 דולר. נתוני התוצר בארה"ב ברבעון הרביעי של השנה הפתיעו כלפי מטה. קצב הצמיחה עמד ברבעון הרביעי על 1.4% במונחים שנתיים, זאת לעומת 4.4% ברבעון השלישי של 2025. חלק מההפתעה כלפי מטה משויך להשבתת הממשל בארה"ב במהלך הרבעון הרביעי כאשר רכיב הצריכה הפרטית מצביע על עמידות ורכיב ההשקעות מצביע על תרומה משמעותית לתוצר. הצמיחה בארה"ב לכל שנת 2025 עמדה על 2.2%. דוחות התעסוקה בארה"ב לדצמבר וינואר הצביעו על התאוששות בהיקף המועסקים, ועל ירידה בשיעור האבטלה מרמה של 4.5% בנובמבר ל-4.3% בינואר. בגוש האירו, לפי הקריאה השנייה, התוצר ברבעון הרביעי צמח ב-1.3% במונחים רבעוניים בקצב שנתי ובסה"כ ב-1.5% ב-2025 בממוצע בהשוואה ל-2024. בסין, התוצר ברבעון הרביעי של 2025 עמד על 5%. הייצוא הסיני דחף את הצמיחה כלפי מעלה ואילו הביקושים המקומיים היו חלשים יחסית. בארה"ב מדד המחירים לצרכן (CPI) התמתן, והאינפלציה לחודש ינואר עמדה על קצב של 2.4%. מדד הליבה של המחירים לצרכן (Core CPI) התמתן קלות ועמד על 2.5%. בגוש האירו, האינפלציה ממשיכה להתמתן. במונחים שנתיים האינפלציה לחודש ינואר עמדה על 1.7%, כשמדד הליבה ירד באופן מתון יותר לרמה של 2.2%. בתקופה הנסקרת, הבנקים המרכזיים העיקריים במדינות המפותחות הותירו את הריבית ללא שינוי. תוואי הריבית של ה-FED עלה ואילו ב-ECB התוואי נותר ללא שינוי משמעותי .

סיכום הדיונים המוניטריים שהתקיימו לקראת החלטה זו יפורסם ב-09.03.2026. החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-30.03.2026.

הוועדה המוניטרית החליטה ב-05/01/2026 להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4%סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בח...
13/01/2026

הוועדה המוניטרית החליטה ב-05/01/2026 להוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 4%
סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%
סביבת האינפלציה התמתנה. מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4%. החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד.
מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק בשיעור של 3.1% מול הדולר, ושל 1.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%.
שוק העבודה נותר הדוק, אך בנתוני הקצה ישנה אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע. זו משתקפת בעלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה, בירידה בשיעור הנעדרים בשל שירות מילואים, ובירידה בקצב עליית השכר במגזר העסקי.
האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק מצביעים על המשך התרחבות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על המשך גידול ברבעון הרביעי של השנה, ונעים סביב קו המגמה.
רמת הפעילות בענף הבנייה גבוהה והקצב השנתי של התחלות הבניה המשיך לעלות. בחודש אוקטובר הוסיפו מחירי הדירות לרדת, ונמשכה מגמת ירידה במספר העסקאות לרכישת דירה.
מדדי המניות המקומיים עלו ובלטו לטובה ביחס לעולם. פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS , קרובה לרמתה טרם המלחמה.
על פי תחזית חטיבת המחקר, שגובשה תחת ההנחה של המשך הפסקת האש, התוצר צמח ב-2.8% בשנת 2025 וצפוי לצמוח בשנים 2026 ו-2027 ב-5.2% וב-4.3% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך 2026 ו-2027 צפוי לעמוד על 1.7% ו-2% בהתאמה.

מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת ביציבות מחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ויציבות השווקים. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, לפעילות המשק, לאי הוודאות הגיאופוליטית ולהתפתחויות הפיסקליות.

הפעילות במשק ממשיכה להתרחב תוך הקלה מסוימת במגבלות היצע העבודה וסביבת האינפלציה ירדה. בתקופה הנסקרת השקל המשיך להתחזק ופרמיית הסיכון של ישראל קרובה לרמתה טרם המלחמה.

מדד המחירים לצרכן ירד בחודש נובמבר ב-0.5% והאינפלציה השנתית עומדת על 2.4% . בניכוי אנרגיה ופו"י השיעור השנתי של האינפלציה עומד על 2.6% קצב אינפלציית הבלתי סחירים נותר ללא שינוי ועומד על 3.0%. קצב אינפלציית הסחירים ירד ועומד על 1.2% ב-12 החודשים האחרונים החזאים צופים שבמדד דצמבר תחול עליה מסוימת בקצב האינפלציה השנתי, ולאחר מכן הוא ירד לסביבת מרכז היעד . הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה מהמקורות השונים נמוכות במעט ממרכז היעד . הציפיות לשנה השנייה ואילך מוסיפות לשהות בקרבת מרכז היעד

להערכת הוועדה קיימים מספר סיכונים לעלייה מחודשת באינפלציה: ההתפתחויות הגיאופוליטיות והשפעותיהן על הפעילות במשק, עלייה בביקושים לצד מגבלות ההיצע וההתפתחויות הפיסקליות.

מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל התחזק בשיעור של 3.1% מול הדולר, ושל 1.5% מול האירו. במונחים נומינליים אפקטיביים יוסף השקל ב-2.2%. במהלך שנת 2025 השקל התחזק ב-12.5% מול הדולר, וב-1.3% מול האירו.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית. התחזית גובשה תחת ההנחה שהפסקת האש תישמר והיקף המילואים יוסיף לרדת. להערכת החטיבה כי במהלך תקופת התחזית המגבלות בצד ההיצע יצטמצמו בהדרגה, תוך עלייה מדודה בביקוש המקומי כך שעודף הביקוש יתמתן. על פי הערכת החטיבה, התוצר צמח ב-2.8% בשנת 2025 ועל פי תרחיש זה התוצר צפוי לצמוח בשנים 2026 ו-2027 ב-5.2% וב-4.3% בהתאמה בשנים 2026 ו-2027 שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) צפוי לעמוד בממוצע על 3.3% ו-3.5% בהתאמה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2025 צפוי לעמוד על 2.5% לעומת 3% בתחזית ספטמבר, ובמהלך 2026 ו-2027 על 1.7% ו-2% בהתאמה. האומדן לגרעון התקציבי בשנת 2025 עומד על 4.8% תוצר ובשנת 2026 על 3.9%. החוב הציבורי צפוי לעמוד על כ-68.5% תוצר ב-2025, 2026 ו-2027. למרות שתחזית זו מאופיינת ברמה פחותה של אי ודאות בעקבות הפסקת האש, הסיכונים לתחזית עדיין ניכרים.

האינדיקטורים השוטפים לפעילות המשק מצביעים על המשך התרחבות. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי מצביעים על המשך גידול ברבעון הרביעי של השנה, ונעים סביב קו המגמה (איור 12). המאזן המצרפי בסקר המגמות בעסקים של הלמ"ס (בניכוי עונתיות) לחודש נובמבר יציב, אך עדיין נמוך מרמתו טרם המלחמה . על פי הסקר (ועל פי נתוני הלינות והפדיון), בחודש נובמבר, חלה התאוששות בפעילות בענף המלונאות. בענף הבינוי מספר העובדים המשיך לעלות ברבעון השלישי. מדד אמון הצרכנים בנובמבר התייצב ברמה גבוהה אחרי עלייה משמעותית בחודש אוקטובר. גיוסי ההון במגזר ההייטק ברבעון הרביעי של השנה מוסיפים לשהות ברמה גבוהה . בחודש נובמבר יצוא ויבוא הסחורות הוסיפו לעלות, ויצוא השירותים באוקטובר עלה ב-4.9% בהמשך לעליה של 8% בספטמבר ברבעונים השני והשלישי של 2025 נרשמה ירידה חדה בעודף במאזן הסחורות והשירותים. ברבעון השלישי, לראשונה מאז 2013, החשבון השוטף (מאזן התשלומים) עבר לגירעון, גם לאור גידול ברווחי חברות הייטק הנמצאות בבעלות זרה ששמרו את רווחיהן בישראל, ועל כן נרשמו כהשקעה בחשבון ההון.

הגירעון המצטבר בתקציב המדינה ב-12 החודשים האחרונים, עמד על 4.5 אחוזי תוצר בחודש נובמבר. הממשלה אישרה את הצעת התקציב לשנת 2026 עם תקרת גירעון של 3.9 אחוזי תוצר. תקבולי הממשלה ממיסים ישירים בחודש זה (במחירים קבועים ובניכוי שינויי חקיקה והכנסות חד פעמיות) נמצאים ברמה גבוהה בהשוואה למגמה ארוכת הטווח

שוק העבודה נותר הדוק, אך בנתוני הקצה ישנה אינדיקציה להקלה במגבלות ההיצע. זו משתקפת בעלייה בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה, בירידה בשיעור הנעדרים בשל שירות מילואים, ובירידה בקצב עליית השכר במגזר העסקי. שיעור התעסוקה ושיעור ההשתתפות בגילי העבודה העיקריים (64-25) עלו בחודש נובמבר ועמדו על 79.4% ו-81.7% בהתאמה . שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (64-25) נותר יציב ועמד בחודש נובמבר על 3.1% שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים בחודש נובמבר ירד קלות ועומד על 0.5%. בחודשים אוגוסט-אוקטובר השכר במגזר העסקי עלה ב-5.3% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, זאת בהשוואה ל-5.9% בחודשים יולי-ספטמבר . לצד זאת, היחס בין מספר המשרות הפנויות למספר המובטלים יציב ברמה גבוהה . שיעור המשרות הפנויות עלה קלות ועמד בחודש נובמבר על 4.6%

בשוק הדיור, המשיכה מגמת הירידה במחירי הדירות: בחודשים ספטמבר-אוקטובר ירדו מחירי הדירות ב-0.5%, וקצב העלייה השנתי של המחירים התמתן ל-0.1% מספר העסקאות בדירות ירד בחודש אוקטובר, ומלאי הדירות הלא מכורות נותר גבוה. בחודש נובמבר הועמדו משכנתאות בסך של כ-9 מיליארדי ₪ קצב העלייה השנתי של סעיף שירותי דיור בבעלות הדיירים (שכר דירה בחוזים חדשים ומתחדשים) ירד בחודש נובמבר ל-2.6%, מ-3.1% באוקטובר. קצב העלייה בחוזים בהם הייתה תחלופת שוכר ירד מ-5.5% באוקטובר ל-4.7% בנובמבר. לצד זאת, רמת הפעילות בענף הבנייה גבוהה. ע"פ נתוני הלמ"ס, הקצב השנתי של התחלות הבניה המשיך לעלות ברבעון השלישי לכ-81 אלף יחידות דיור, עליה של כ-31% ביחס לארבעת הרביעים הקודמים. גם רכישות הקרקעות של הקבלנים במכרזי רמ"י שמרו על רמה גבוהה בשנת 2025, ובפרט בסופה. לעומת זאת, סיומי הבנייה הסתכמו בכ-58 אלף יחידות דיור, עליה של כ-4.3% ביחס לארבעת הרביעים הקודמים . הפער בין התחלות הבנייה לסיומי הבנייה נובע בעיקר מהעלייה במשך זמן הבנייה הממוצע, שהגיע ל-37 חודשים, דבר המשקף, בין היתר, את המחסור בעובדים בענף זה במהלך המלחמה.

במהלך התקופה הנסקרת, עלו מדדי המניות המקומיים ובלטו לטובה ביחס לעולם (איור 28). פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שבאה לידי ביטוי במרווח ה-CDS קרובה לרמתה טרם המלחמה. במרווח הדולרי מול אג"ח של ממשלת ארה"ב לא ניכר שינוי משמעותי. האשראי העסקי ממשיך להתרחב, בהובלת האשראי הבנקאי. גם באשראי הצרכני למשקי בית נרשמה התרחבות, עם עלייה באשראי מכל המקורות. שיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה. הנגישות לאשראי, על פי סקר המגמות לחודש נובמבר, נותרה גבוהה יחסית

הפעילות הכלכלית בעולם ממשיכה להתרחב בקצב מתון. תחזית הצמיחה הגלובלית לשנת 2025 צפויה להסתכם בכ-3% ולהתמתן ל-2.9% ב-2026 . האינפלציה העולמית ממשיכה להתמתן באיטיות בעיקר הודות לירידת מחירי האנרגיה והרגיעה היחסית במלחמת הסחר. מדד מנהלי הרכש הגלובלי לחודש נובמבר הצביע על האטה קלה בקצב הצמיחה אך הוא עדיין שוהה ברמות המצביעות על התרחבות בקצב הפעילות קצב ההתרחבות בסחר העולמי הואט בתקופה הנסקרת בארה"ב התוצר ברבעון השלישי צמח ב-4.3% במונחים רבעוניים בקצב שנתי, והפתיע בצורה ניכרת כלפי מעלה. הצריכה הפרטית צמחה ב-3.5% עם חוזקה הן בצריכת שירותים והן בצריכת מוצרים ובייצוא נטו, והם מהווים את עיקר התרומה לצמיחה. בגוש האירו ברבעון השלישי עודכן קצב הצמיחה לכ-1.4% בחישוב שנתי, בעיקר בהובלת ביקושים מקומיים והשקעות. בסין נתוני הפעילות הכלכלית לחודש נובמבר מצביעים על האטה בקצב הצמיחה. שיעור צמיחת הצריכה הפרטית ירד ל-1.3% במונחים שנתיים, הרמה הנמוכה ביותר מאז תקופת הקורונה. בארה"ב מדד המחירים לצרכן (CPI) הציג התמתנות בולטת. האינפלציה לחודש נובמבר עמדה על קצב של 2.7% לעומת 3% בספטמבר. מדד הליבה של המחירים לצרכן (Core CPI) התמתן ועומד על 2.6%. בגוש האירו, האינפלציה ממשיכה להיות מתונה, ובמונחים שנתיים האינפלציה לחודש נובמבר נותרה על 2.1%, גם אינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי ברמה של 2.4%. במהלך התקופה, ה-ECB הותיר את הריבית ללא שינוי, ותוואי הריבית הצפוי בשוק עלה מעט. ה-FED הפחית את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז ותוואי הריבית הצפוי השתנה קלות בתקופה הנסקרת .
החלטת המדיניות המוניטרית הבאה תתפרסם ביום שני, ה-23.02.2026.(בשיתוף אתר בנק ישראל )

Address

אחד העם 9
Tel Aviv
ת.ד.1587,מיקוד6101501

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ROZ פיננסים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Featured

Share

Category