04/08/2024
ככל שנמשכת המלחמה, מחריפה ומתפתלת, מגדלת ראשים נוספים כמו מדוזה, בואו נכרות עוד ראש ויצמחו במקומו שניים, עשרה, אני הולכת ומאבדת את יכולת הדיבור. יש לי כל מיני מילים פסיכואנליטיות לזה, יש את השיר של ישראל אלירז שהוא בול, אפשר לעטוף את זה יפה, אבל האמת שגם המתקפה על החיבורים גם הפחות ופחות על יותר ויותר הם היום כבר שחוקים ודהים, כמוני.
אני מנסה, אגב; אני כותבת כל הזמן, בלי לקרוא את מה שאני כותבת, אין לי מושג אם יש לזה איזשהו ערך, זה עוזר לי טיפה לשמור על השפיות, זה בעצם ערך. לפעמים עוזר גם לקרוא את האחרים פה, ובמקומות אחרים. שירי ארצי כותבת את עצמי טוב יותר ממני, וזה מאוד יפה גם, מלטף ומנחם ומאשרר מבלי להכחיש; מיה סלע כתבה עכשיו הצעה עצבנית להגשת המצב, יפהפיה ולצערי לא משוללת הגיון (אני שוקלת להקריב את העראק. אף פעם לא אהבתי עראק). Shiri Artzi Maya Sela
*
ובעולם מקביל, "בני טובים", שנכתב בזמנים קשים אמנם, אבל לא כאלה קשים, מחזיר אליי הדים של קריאה מעמיקה, מתמסרת, סוערת. אלה קרני אור שמחזיר כדור דיסקו, על כל אחד הספר הזה משתבר אחרת, או שכל קוראת משתברת אחרת עליו, וזה בשבילי מין מועדון קוראות מתמשך, מרתק, מפתיע לעתים קרובות ומאוד-מאוד מספק. תענוג שקוראים מספרים לי, בים באוויר וביבשה, בפייסבוק, באינסטא, במיילים בווטסאפ. ברחוב! כולל שאלות, מענות וטענות, אני מוכנה להרהר בהכל, רובן לא הצדיקו עדיין החזר כספי על הרכישה. אולי זה אור שחוזר אליי מכוכב שכבר לא קיים, אני מרגישה שהוא עדיין קיים. כלומר נחושה להרגיש ככה.
*
הביקורת המעולה של הילה רגב במוסף הספרות ב"ישראל היום" בשישי האחרון, לא רק משמחת וחשובה בימים שיש בהם מעט מאד סיבות לשמוח, היא גם מצליחה לפרק את "בני טובים" ולהרכיב אותו מחדש בבהירות לטובת הקוראים שטרם, וגם לטובת הסופרת שעדיין לא בדיוק יודעת איך לספר על מה הספר. Hilla Regev
*
רגע, ואם כבר התכנסנו, אזכיר שביום רביעי הקרוב, בחמש אחהצ, אפגש עם קוראים בספריה במועצה האזורית אשכול, איתי תהיה המוזיקאית עדי קשת שתלווה את המפגש. הלוואי שיהיה שבוע סביר, מאלה שבהם ביום ראשון אפשר להגיד מה עושים ברביעי.
כתר ספרים