סוביניר

31/12/2020

בשורה משמחת לכל המשוחררים הטריים שהקורונה שיבשה להם את התוכניות לטיול הגדול של אחרי הצבא: אפשר גם אחרי. בהמשך. נניח כשכבר מבוגרים. נניח כשכבר יש ילדים ונכדים והם גדולים. נניח כשכבר צברתם אי אילו חוויות משותפות ביחד, פתאום לצאת להרפתקאה חדשה ומסקרנת. להיפתח אל הלא נודע. כמה יפה זה ככה. בגיל 70 פלוס, בזוג, בקראוון, חצי שנה של טיול גדול בניו זילנד.
💙
נורית יקרה, הייתה לי הזכות לערוך את יומן המסע שכתבת במהלך חודשי הטיול שלכם והיה לי מזל לעשות זאת בדיוק בתקופת הסגר השני - ככה המחנק היה יותר נוח. הנופים שנשקפו אלי בין המילים והתמונות עצמן על שלל צבעיהן, יפי הטבע שבהן, הרחיבו את הלב וסיפקו לי מנת אסקפיזם הכרחית. כמה סמלי שהוא יוצא לאור בימיו הראשונים של הסגר השלישי... וימשיך להעניק, הפעם לקוראיו, הפוגה מהיומיום הכאוטי.
💙
הצלע השלישית ומי שמשלימה את ה girl power שעבד על הספר הזה היא המעצבת הגרפית הנפלאה בר גרינשטיין שעטפה את התוכן בהרבה אהבה, דייקנות ותשומת לב.

וכמו תמיד על המוצר הסופי - פוטוגרפיקס, הדפוס הכי שווה בעיר

** לרכישת עותק אפשר לפנות לנורית בפרטי **

נורית זרזיף
Bar Greenstein
פוטוגרפיקס- בית דפוס

02/12/2019

לכי תסבירי לאנשים מה את עושה. לכי תסבירי לצעירים על זיקנה. לכי תסבירי את החיבה המוזרה שלך לאנשים מבוגרים, לעצור לידם ברחוב, להאט את קצב ההליכה שלך לזה שלהם, לתת יד. לשמוע את סיפורם, להעלות אותו על הכתב. לתת לו במה והד. להדהד. לכי תספרי על האישה ההיא שלא יוצאת לך מהראש למרות שעברו כבר עשר שנים מאז שראיינת אותה בדירתה המדהימה שמשקיפה אל הים, על ארבעת בניה שחיים כולם באוסטרליה. על העצב בעיניה. על המשפט ההוא שצרוב בך וחזרת ושמעת מאז עוד כל כך הרבה פעמים בוריאציות שונות: זו הבדידות.
ואז הגיעה התוכנית שמונים וארבע! ואני כבר לא צריכה להסביר :)
אז אמנם ראיתי את הסדרה מבעד למסך דמעות קבוע מהפריים הראשון ועד האחרון, אבל היי, נראה לי שהיא מוצלחת גם אם רואים אותה בלי הדמעות והררי הטישו. כדאי לנסות!

מה קורה כשמקימים גן ילדים בתוך דיור מוגן? התוכנית שריגשה את כל העולם מגיעה לכאן

26/08/2019

אוסקר היקר, לראות את עיניך התכולות נוצצות משמחה, גאווה והתרגשות בעודך מחזיק את הספר, ספר חייך, בידיך, ואת החיוך הרחב על פניך: עבורנו זה הרגע המספק ביותר בכל המסע המשותף שלנו. מאחלות לך ולמשפחה עוד הרבה שנים של בריאות טובה ועיניים נוצצות🌷

תחקיר וכתיבה: נועה רבינר האלופה
עיצבה והכינה לדפוס: טרי ברנסקי המעולה
דפוס וכריכה: פוטוגרפיקס - בית הדפוס הכי טוב בעיר

Terri Bransky
Noa Rabiner
פוטוגרפיקס- בית דפוס

12/08/2019

לפעמים לא צריך מילים. מהתמונות המרהיבות של אלה זקס אני יכולה לדמיין סיפור שלם ומלא על איזה אדם יחודי היא הייתה וכמה שמחת חיים היא הפיצה סביבה. כמה שבועות אחרי שהתמסרה בחדווה למצלמה של נעם, אלה נפטרה, והתמונות נותרו. צבעוניות כמו סוכריות, ומעלות זיכרונות. סוביניר שהוא אמנם לא ספר אבל לגמרי מספר את הסיפור.
נעם היא גם חברה יקרה וגם צלמת בעלת עין רגישה ולב רחב (לא כל צלם היה בוחר לצלם אישה בת 88 לפרוייקט הגמר שלו) ומעתה היא תלווה את הלקוחות של סוביניר שירצו להוסיף תמונות עדכניות של עצמם לאלבום התמונות שבספר ו/או להתפרע עם צילומי 'בוק' לבד או עם בני המשפחה.
לפרטים - דברו איתי בפרטי,
לקריאת הכתבה על החיבור בין אלה ונעם - היכנסו לתגובה הראשונה.

22/05/2019

צלצול הטלפון הנייד גרם לי לעצור במקומי. על הצג היה כתוב "אריה וולף".
אריה נפטר לפני חמש שנים, ולא הספיק לראות את ספר הזיכרונות עליו עבדנו בחודשים לפני מותו. אוקי, חשבתי, זה מוזר...
"הלו?", עניתי בחשש.
מעברו השני של הקו ענה לי קולה המתרונן של דבורה, אשתו של אריה, ופתר את התעלומה.
כמה שמחתי לעזור לדבורה המקסימה לערוך את הסיפורים שכתבה במסגרת קורס לכתיבה יוצרת. כמה היססה בהתחלה... "זה שווה משהו? זה מעניין? אף פעם לא העליתי משהו על הכתב, חוץ מצ'קים", היא אמרה לי בפגישה הראשונה.
עבדנו על חוסר הביטחון, עבדנו על הסיפורים, הוספנו אחרים, הוספנו תמונות וכיתובים והתוצאה היא ספר, בדיוק כמו שחלמה, שתוכל להראות לחברים ולתת לנכדים.

כמה יופי יש באנשים שגם בגיל השלישי מוכנים להיפתח לחוגים חדשים ותחומי עניין נוספים!

אז קחו אתכם את הסיפור של דבורה ותספרו עליו לאדם אחד לפחות בסביבתכם הקרובה שרק צריך את הדחיפה הקטנה הזאת כדי להגשים לעצמו חלום ישן.

זה אפשרי. וזה לגמרי יכול לקרות.

פוטוגרפיקס- בית דפוס
Terri Bransky

21/02/2019

ספר אפטרגוד במלוא עותקיו בפתח ביתי.
כמעט שנתיים של מסע משותף שבאו אל סיומן.
איך מסכמים? מספרים על הקשיים שבדרך? על התוצאה הסופית המרשימה? או בפנייה אישית לשלושת האחים - איתמר, רותי, נעמי - שהקסימו אותי גם כאנשים וגם ברעיון שלהם, לתעד במשותף את קורות המשפחה?
במקום לסכם אתן לתמונות לדבר.
ואם גם לכם יש באיזו מגירה מחברת שבה כתבתם את תולדות המשפחה - זה הזמן להפוך את הדפים המצהיבים או הקובץ השכוח במחשב לספר. וזה יקח פחות משנתיים. מבטיחה :)
פוטוגרפיקס- בית דפוס
Ofer Babad
נעמי מיצד

15/11/2018

"הייתה יומולדת כל כך שמחה" סיפרה לי נעמי בעיניים נוצצות, "היה שווה לחיות".
(אני, מנגבת דמעה): וחילקת את הספרים?
"בוודאי, זה היה השיא של האירוע, ומאז אני רק מקבלת טלפונים מכל מי שסיים לקרוא וכולם מתפעלים"...
נעמי היקרה, אני מאחלת לעצמי להגיע לגיל 93 כמוך: בבריאות טובה, מטופחת תמיד, אשת ספר ומוקפת בבני משפחה אוהבים. היה תהליך עבודה נעים במיוחד במחיצתך ובעיקר מעורר השראה🌹 אז תודה לך שבחרת בי ומאחלת לך עוד הרבה ימי הולדת שמחים 🎈🎈

ואין הפקה של סוביניר בלי אנשים מוכשרים שפועלים מאחורי הקלעים כדי להפוך את החלום למציאות (שנראית סוף!)

פוטוגרפיקס- בית דפוס
Noa Rabiner
Ofer Babad

28/05/2018

הרבה פעמים משווים הוצאה של ספר ללידה. במקרה של הספר הזה הדברים באמת התקיימו במקביל והשאלה מה יצא קודם - הספר או התינוק שבבטן שלי ליוותה אותנו לכל אורך הדרך. רפי וינר, מנכ"ל רשת מלונות טמרס ובעל עבר מפואר בתחום המלונאות, הוא הלקוח הכי צעיר של סוביניר עד כה, אבל הנמרצות וחדוות העשייה שלו הם לא עניין של גיל אלא של גישה לחיים, וזו של רפי, החיובית והאופטימית על אף הכל, מעוררת השראה. רפי היקר, היה לי העונג ⚘

בסוף אגב, נועם נולד קודם 😊

Terri Bransky
פוטוגרפיקס- בית דפוס

14/01/2018

כשערן יצר איתי קשר בפעם הראשונה הוא הזהיר אותי ש"אמא היא אגוז קשה לפיצוח" אך גם שכל חייה כתבה וכותבת ואין מתאימה ממנה לספר זיכרונות. התקשרתי, בטוחה שאצליח לשכנעה... אבל לא הצלחתי. למרות כמה ניסיונות להיפגש, הקשר לא הבשיל. כעבור שנתיים ערן התקשר שוב. אמא נפטרה, סיפר לי, אך רעיון הספר לא נזנח. בזכות העובדה שתיעדה את חייה היה בידינו מספיק חומר לשחזר ולתעד את סיפורה, את סיפורו של בעלה, ולצרף לכל פרק גם מסמכים כמו ברכות, מכתבים, קטעי יומן, והספדים.
אז חנה יקרה, אמנם לא זכיתי להכירך, אך מבין הדפים והמילים למדתי להוקירך.
ספר חדש מבית סוביניר, שאמנם נשואי הספר לא איתנו כדי לשמוח בו, אבל הדורות שהעמידו, ילדים, נכדים ונינים, בהחלט יהנו ממנו.
תודה ל Terri Bransky האלופה על העיצוב,
ול פוטוגרפיקס- בית דפוס , בית הדפוס הכי הכי בתל אביב.

02/10/2017

סבים וסבתות של שנות ה- 2000 - אין עליכם בעולם! נמרצים, פעילים, אוהבי טיולים, תרבות וידע. מבלים עם הנכדים בכל קצוות תבל, בארץ חורשים יחד איתם את שביל ישראל ועל הדרך לא שוכחים גם לבשל...
והנה, הנכד או הנכדה חוגגים בקרוב בר/בת מצווה ואתם שוברים את הראש איזו מתנה להביא להם... אתם רוצים שזו תהיה מתנה אישית אבל עם משמעות, שתדבר אליהם בגובה העיניים אבל גם תלווה אותם כשיתבגרו...
שמחה להציג ספר נוסף מבית סוביניר- ממני אליך. מסבתא לנכדה, מסבא לנכד.
אוסף מובחר של זיכרונות וחוויות משותפות משובצים בתובנות ועצות לחיים, בתוספת הרבה תמונות של הנסיכות והנסיכים.
תודה גדולה לנורית שלומוביץ על הרעיון, לליה הנכדה האישית שלה, ולTali Shlomovich על העיצוב הגרפי שתואם בול את רוח הספר והרעיון כולו - קליל, נעים לעין, מזמין לקרוא, ומלא אהבה! מוזמנים להפיץ לכל הסבים והסבתות הצעירים בגילם וברוחם שאתם מכירים :)
Einat Shlomovitz Tropper

11/07/2017

כיתה ד'4 בביה"ס רוקח בתל אביב. 14 ילדים סקרנים, פטפטניים, דעתניים, יצירתיים, וחכמים. מדי. ופרוייקט משותף אחד להם ולי, שהתחיל בסביבות יום המשפחה וחולק במסיבת סוף השנה - ספר זיכרונות כיתתי. ומה המסקנה? שילדים הם ילדים גם אם זה היה מזמן. ומעשי השובבות, הווי בית הספר והציפייה לחגים אהובים משותפת גם לסבים ולסבתות שגדלו פה או בחוץ לארץ לפני 60 שנה וגם לבני העשר של היום (מינוס המסכים), חכמים (מדי), או לא.
תודה גדולה לRami Zins על עיצוב מלא השראה,
ול פוטוגרפיקס- בית דפוס שאיכשהו תמיד מצליח לעמוד בדדליינים הבלתי אפשריים שלי