כתיבה אפקטיבית

כתיבה אפקטיבית סדנאות כתיבה שיווקית ואישית לארגונים ופרטיים

עמוד כתיבה אפקטיבית הוא מרכז הידע והתוכן שלי.

אני צפריר בשן, עורך סדנאות, מרצה ואיש תוכן.

בארגונים אני מנהל תהליכי הכשרה (כולל הסמכות, תרגול והטמעה), מעביר סדנאות ומרצה על כתיבה, תוכן, אימייל אפקטיבי, פייסבוק ותכנים אחרים שקשורים לכתיבה. הלקוחות שלי הם יחידות שירות, תוכן, דיגיטל, שיווק, הנהלות ודירקטוריונים, וכן מחלקות ביקורת ומחלקות משפטיות. חוץ מזה אני גם כותב. מקמפיינים, נאומים ותסריטים ועד

פוסטים לפייסבוק.

בין לקוחותי: משרד ראש הממשלה, Google, בזק, הסוכנות היהודית, בנקים וחברות ביטוח, איקאה, חוגלה קימברלי קלארק וגם חברות קטנות יותר, עמותות, ועדים ועיריות. אפילו חוגי בית.

ללקוחות פרטיים אני מציע סדנאות פתוחות וכן סדנאות אונליין ממוקדות בפוסטים לפייסבוק, אתרי אינטרנט, אימייל, מאמרים, בלוגים ותכנים נוספים. אני מלמד, מייעץ ויוצר תוכן גם עבור פרטיים, עצמאים ועסקים קטנים.

הסדנה הקרובה: https://www.effectivewriting.co.il/sadna2/

המשרד שלי מעניק במקביל שירותי תרגום וייעוץ תוכן באיכות יוצאת דופן. אנחנו עובדים עם בנק ישראל, רשות ניירות ערך ועוד עשרות חברות תוכן והפקה, בנקים, תאגידים וגופים אחרים.

אה, חוץ מזה כתבתי את הספר כתיבה אפקטיבית https://www.effectivewriting.co.il/ , זכיתי בתחרויות כתיבה ואני ממש בחור נחמד. דברו אתי. אני רוצה לעבוד גם אתכם.

052-7294433
[email protected]

02/12/2024

שאלה שאלה שאלה: מישהו רואה את הפוסט הזה? בבקשה תענו בלייק או תגובה, כדי שאדע. תודה.

23/08/2021

על אסטרטגיה, פועלים מאושרים, קוביות בבטן ומשולשים בטוסטר

מה העניינים?

1.

חושבים שחם לכם? תחשבו שוב. נגיד, לי למשל חם למדי, אבל אני בתוך הבית. ויש מזגן. בצד השני של הקיר שלי, לעומת זאת, אין מזגן. בונים שם עכשיו פיגומים. תכף יתחילו לטייח את הבית שלנו.

עכשיו, הבן אדם מניח אפריורי שהפועלים שם בחוץ, בצד הממש ממש חם של הקיר, יסתובבו עם פרצוף של תשעה באב ויקללו את מזג האוויר ואת בעלי הבית שמתפננים בפנים. אבל כל פעם שאני יוצא, לכולם מרוח חיוך של ג'ריקן קרוע על הפנים.

וזה כי הבנות שלי מסתובבות בחוץ. והן עשויות מחומר שמייצר חיוכים.

2.

למה אני כותב את זה? למה אני לא נותן איזה טיפ קצר וכתוב מפונפן וסוגר את הבסטה?

נו, שתי סיבות מרכזיות: הראשונה היא שכבר קראתם את רוב הטיפים. ולמי בכלל יש כוח לעוד טיפ ועוד מייל סטנדרטי? סוף אוגוסט, רבאק. הסיבה השנייה היא כנראה אפילו יותר חשובה מהשנייה, והיא גם עונה על שאלה ששואלים אותי הרבה בקיץ:

השאלה היא "מאיפה להתחיל?" יש לה אחיות דומות למדי. אחת היא "ומה אם אין לי על מה לכתוב?" ואחרת היא "מה כבר יש לי לחדש לעולם?"

כשאתם מתחילים מסיפור, רוב הסיכויים שאתם כותבים משהו חדש. אלא אם הסיפור שלכם הוא על המסע להשגת יעד. או על חיסונים כן או לא. זה לעוס כבר כמו מסטיק מהאייטיז.

תזכרו: התבנית הכי טובה לכתיבה היא לכתוב בלי תבנית.

3.

אני פה עמוק עמוק בסידורים. עברנו לפורמט של חברה וקנינו חברה אחרת. צריך לפתוח ספקים אצל מלא לקוחות, לעדכן חשבונות בנק וכרטיסי אשראי, לכתוב נהלים, להכיר עובדים חדשים, להסביר להם איך אנחנו עושים דברים.

איזה כאב ראש, אלוהים. וחוץ מזה יש עבודה כרגיל (רק של שתי חברות במקום אחת). מלא עבודה.

מה שמביא אותי לפער האיום ונורא הזה שבין ההנחיה האסטרטגית של "דע לאן אתה הולך" לבין הטיפול ביומיום, שהוא המון פעמים הכל חוץ מאסטרטגי. תוסיפו לזה את הביטוי הלעוס והכנראה נורא נכון על זה שצריך "להיות בכאן ובעכשיו", ובכלל התבלבלתי:

איך בן אדם יכול להיות בכאן ובעכשיו (וגם לאמץ ראייה אסטרטגית) כשהוא מעדכן מספרי כרטיסי אשראי באפליקציות ומחליף חברת סליקה באתר? ומילא אני. החיים שלי דבש. תארו לעצמכם את האינסטלטור שיורד לנקות את הביוב של הבית שלכם. ארבעים מעלות חום ושבעתלפים מעלות גועל. אם הוא "נשאר בכאן ובעכשיו", אם הוא "לוקח נשימה עמוקה וחי את הרגע" - הוא כבר לא חוזר מזה. הוא מאבד את ההכרה.

או חותך ורידים.
או מינימום חותך הביתה.

פיט סיגר כתב על זה יפה, שכשהמצב חרא, יו דו נוט נמצא בכאן ובעכשיו. במקום זה, יו keep your eyes on the prize, ומחזיק מעמד.

4.

מה השורה התחתונה של כל זה?

אה, שאלה נהדרת. כמובן, החיפוש של השורה התחתונה נמצא בשורש הבעיה. השורה התחתונה היא שאין שורה תחתונה. או שיש המון שורות תחתונות, וצריך לבחור כל פעם שורה נכונה רלוונטית או להמציא אחת. השורה התחתונה היא שמה שעבד אתמול והיום, אולי לא יעבוד מחר.

שהכל הכל תלוי. תלוי בשעה, תלוי בלקוח, תלוי בהקשר, תלוי בסוג של הטקסט, בפלטפורמה, בקוראים.

ככתוב: זה תלוי בעונה, היא מעין שעונה, על כתפך האיתנה (שמרית אור, אלוהים יסלח לה).

לפעמים צריך להיות בכאן ובעכשיו ולפעמים צריך להתעלם ממנו. חשוב תמיד לחשוב אסטרטגיה, אבל לפעמים צריך להפשיל שרוולים ולעבור בשדות של הג'יפה והסידורים. ואפילו אם אנחנו בדרך לבטן עם קוביות או לטוסיק עם מחומשים, לפעמים אנחנו צריכים לתת לעצמנו יום או שבוע של שקט. או אפילו סיבוב או שניים על הטוסטר משולשים.

יאללה, מספיק להיום.

שיהיה לכם שבוע דבש.

צפריר

נ.ב.

מזכיר שיש ספרים נהדרים באתר. הכי טובים שכתבתי. גט סאם פור יו אנד פור אהוביכם, חבריכם, לקוחותיכם ושכניכם.

צפריר

בספטמבר הידרדרתי לסמיםאהלן אהלן,בחודש ספטמבר משהו בפנים קצת נשבר לי. אני לא יודע אם ראו את זה מבחוץ. לא בטוח שאפילו אני ...
01/02/2021

בספטמבר הידרדרתי לסמים

אהלן אהלן,

בחודש ספטמבר משהו בפנים קצת נשבר לי. אני לא יודע אם ראו את זה מבחוץ. לא בטוח שאפילו אני ראיתי, אבל משהו נשבר. בטוח.

בספטמבר חזרתי לשחק World of warcraft. ואצלי זה סימן שמשהו ממש לא בסדר. שיש חלל שאני לא מצליח למלא. פעם שיחקתי ארבע שנים רצופות. הייתי צריך להחליף מקצוע כדי להפסיק.

ולמרות המשחק, דווקא הייתי בסדר מאז. תפקדתי, העברתי סדנאות, נתתי משובים, כתבתי אתרי אינטרנט ודפי נחיתה ממש מגניבים. אבל משהו בפנים היה שבור. אולי זה היה הסגר השני שככה הוריד אותי קצת על הברכיים. כנראה. ככה זה עם המגיפה הזו, אי אפשר להישאר חסין לגמרי.

ולפני עשרה ימים הפסקתי. בלי חצוצרות. בלי להוריד את המשחק מהמחשב. בלי להחליט. רק לקחתי ספר לידיים, וכל זה היה מאחורי. או לפחות מאחורי למדי. הנפש צעדה קצת קדימה.

העניין עם משחקי מחשב זה שהם נותנים לך מטרה. כשתגיע לניקוד X, תקבל חרב חדשה. כשתשלים את אתגר Y, תקבל סוס חדש. והם מתוכננים נפלא, כי עם החרב החדשה אפשר תמיד לנסות אתגר חדש, שבסופה יש עוד פיסת שריון חדשה, או סוס, או חמור.

חמור תמיד יש. החמור ממשיך להתקדם, מסוס לחרב, משריון למטמון סודי.

וכשאי אפשר לצאת מהבית, אי אפשר ללכת למסעדה, לפגוש חברים, לנסוע לחו"ל, זה בסדר לשחק ככה. לקבל תחושת מטרה ממשהו. תחושת התקדמות.

רק שלפחות עבורי, לאורך זמן - כל זה מרוקן את הנפש.

בעשרה הימים האחרונים הפסקתי לצבור חרבות ופיסות שריון. במקום זה קראתי וקראתי. למי שרוצה פירוט מלא, אני מנסה לעשות מעקב בפרופיל הפייסבוק שלי.

והייתי כותב פה בשמחה על ז'ורז' סימנון ודוד גרוסמן. וגם על פלובר שאני קורא עכשיו, אבל מכיוון שלניוזלטר הזה יש גם נטיות עסקיות, אני רוצה להזכיר כמה דברים מתוך The Outsider - ספר על משנתם של שמונה מנכ"לים מצליחים במיוחד עם חשיבה יוצאת דופן.

הנקודה הרלוונטית עבורנו היא ההתעקשות של המנכ"לים האלה על חשיבה עצמאית. הם מזכירים שם שוב ושוב כמה חשוב להימנע ממה שכולם עושים, ולבחון דברים בעיניים ביקורתיות. מוזכר שם משפט של מנכ"ל סיטי גרופ, צ'אק פרינס, שב-2007 עוד אמר לעיתונות "כשהמוזיקה מנגנת, אתה חייב לקום ולרקוד". הוא התכוון שהוא חייב לנהוג כמו כולם. התוצאה: בין 2007 ל-2009 המניה של סיטיגרופ ירדה משיא של 450 דולר לשפל של תשעה דולר.

ירידה של 98%. ככה זה כשאתה כמו כולם.

אם אתם עצמאים, תסתכלו רגע על התפיסות המקובלות של איך משווקים ומוכרים היום: על וובינרים, על אתגרים למיניהם, על קורסים דיגיטליים. זה הנכון המוחלט של ימינו. זה מה שכולם עושים. לכולם יש אסטרטגיה. האם האסטרטגיה הזו נכונה עבורכם או שאולי אתם צריכים משהו אחר?

ביל אנדרס, המנכ"ל של ג'נרל דיינמיקס, היה אומר שהתוכנית היחידה שלו היא לבוא למשרד מחר. הוא כבר ימצא מה לעשות עם הזמן. וורן באפט משאיר יומן ריק והמון זמן לשני דברים: לקרוא ולחשוב. זה עובד לו בסדר גמור. הוא אחד מהאנשים העשירים בעולם כבר עשרות שנים. והוא בנה את אימפריית ההשקעות שלו, ברקשייר האת'וויי, לגמרי בעצמו.

ואני? אימפריית ההשקעות שלי קטנה מעט יותר. החלטתי שאני מקבל נקודות על קריאה של ספרים. על כל ספר נקודה. ככה ירדתי מהגלגל והפסקתי עם הסמים (המשחק במחשב).

עכשיו? עכשיו כל מה שנשאר לי הוא לחשוב ולכתוב.

מקווה שיהיה לכם פברואר חמים בלב ורטוב ברחוב. שתישארו בריאים, גוף ונפש.

צפריר

=======

המלצונת קטנטונת

חלי לוי קנתה את הספרים שלי באוגוסט. באוקטובר היא השתתפה בסדנה. מאז דצמבר היא בתוכנית המנויים. הכתיבה הנהדרת שלה משתפרת במהירות מסחררת. היא כותבת כמעט כל יום. הפרופיל שלה בפייסבוק מקבל תגובות רבות מאי פעם ורבים גם נרשמים לתוכנית החדשה שלה.

ממליץ לקרוא וגם להתרשם ולהירשם לתוכנית של חלי. היא מאור גדול ותענוג לגדול לידה.

צפריר

הספרים שלי: https://bit.ly/3afhItm
סדנת בזק לכתיבה אפקטיבית: https://bit.ly/2NWuJ3J
תוכנית המנויים: https://bit.ly/39zG1mM
הפרופיל של חלי: https://www.facebook.com/takearestcl
התוכנית החדשה של חלי: https://takearest.co.il/me/

בוקר טוב,עם תום תקופת ההרצה המוצלחת של תוכנית המנויים, החל מ-1.2 יעודכנו מחירי המסלולים. במקביל, גם מחירי הסדנאות יעלו.ל...
28/01/2021

בוקר טוב,

עם תום תקופת ההרצה המוצלחת של תוכנית המנויים, החל מ-1.2 יעודכנו מחירי המסלולים. במקביל, גם מחירי הסדנאות יעלו.

לאלה מכם ששוקלים להצטרף לקבוצת המנויים ולסדנאות, מומלץ מאוד לרכוש עכשיו ולחסוך עשרות אחוזים (לינקים - בתגובות).

סופשבוע נעים,

צפריר

✏️ המנוע שכותב לכם את התוכן ✏️"אנחנו רוצים שתכתוב לנו סיפורים בגלויות שנוכל לחלק לילדים של העובדים בחגים"."אני צריכה תו...
18/01/2021

✏️ המנוע שכותב לכם את התוכן ✏️

"אנחנו רוצים שתכתוב לנו סיפורים בגלויות שנוכל לחלק לילדים של העובדים בחגים".

"אני צריכה תוכן לוואטסאפ של המחלקה שלי. אני מרגישה שזו דרך מצוינת ליזום אינטרקציה עם האנשים, במיוחד עכשיו שאנחנו לא רואים זה את זה".

"צפריר! אנחנו חייבים דחוף להכין דף נחיתה לאירוע חברה. חייבים לעבוד על המסרים והסטורי"

כל פעם שאני חושב שראיתי כבר הכל, אני נתקל בצרכי תוכן חדשים. כל פעם שאני בטוח שיותר מזה אף חברה כבר לא תצטרך - איכותית, כמותית - מגיעה חברה חדשה ורוצה עוד, או אחר, או יותר.

למקרים העדינים של תוכן מיוחד למועד או אירוע, צריך לפעמים תוכן מאדם אחד. אבל כשמסתכלים על התמונה הארגונית הכוללת, המענה האיכותי והכמותי הנכון הוא הרבה תוכן מהרבה אנשים. הכוח של קבוצה של אנשים שתורמים תוכן לארגון הוא מפתיע בעוצמתו.

כדי לכתוב הרבה תוכן במעט זמן, כל מה שצריך זה הרבה אנשים. תוכן לארגון זה לא הריון. לא צריך להשאיר אותו בבטן אחת. לא צריך לחכות חודשים. אפשר לבזר אותו, ולקבל הרבה הרבה "ילדי תוכן" קטנים שגדלו "בבטן" של הכותבים שלהם ימים אחדים או שעות בודדות.

כמובן, לפלוס הזה, של הרבה ידיים חרוצות, יש גם מינוסים שצריך לדעת לעבוד איתם: לא כולם כותבים באותה רמה, לא כולם יודעים על מה לכתוב או איך בדיוק לכתוב לפלטפורמות שונות. ויש גם את העניין של הפיקוח: אם הארגון "מוליד" עשרה או עשרים אייטמים כתובים בימים בודדים, מי עושה בקרת איכות? איך מוודאים שהתוצרים מדברים את השפה של הארגון? איך נמנעים מפדיחות, כמו כתיבה רעה, שפה לא ראויה, תוכן דל.

בשבועות הקרובים אנסה לכתוב קצת על מה שחברות עושות ועל מה שהן יכולות לעשות בסביבה הזו של תוכן מריבוי מקורות. בין היתר, אספר על:

✏️ מה שקורה בתקשורת הפנים-ארגונית במאמץ להשאיר את העובדים הרחוקים קרובים זה לזה

✏️ איך חברות גדולות רותמות קבוצות לא גדולות של עובדים ממחלקות שונות לייצר תוכן שיווקי ויחצ"ני לחודשים - בבוקר בודד.

✏️ איך רותמים קבוצת שגרירים למהלכים של מיתוג מעסיק: איך מייצרים "נחיל" שלם של עשרות, מאות ואפילו אלפי פריטי תוכן על אינספור פלטפורמות. ואיך, בו בזמן, מעבירים קבוצות עובדים מחויבים מהלכי העצמה ופיתוח אישי שיתרמו להם ולחברה במשך שנים ארוכות.

✏️ איך רותמים את הכוח של קבוצה לקריאייטיב בשבריר הזמן והמאמץ מזה שנדרש לאיש מקצוע בודד.

✏️ איך מטמיעים שורה של מסרים מרכזיים - קצרי טווח וארוכי טווח - שמספרים בדיוק את הסיפור שהחברה רוצה לספר: למשקיעים, ללקוחות, לעובדים, לקהילה.

את כל זה חברות עושות היום בעצמן, ועל הדרך מחזקות אינדיבידואלים, צוותים וקהילות ויוצרות נחילי תוכן מקוריים ואיכותיים מאי פעם.

(אם גם אצלכם יש פעילות כזו, ספרו לי, כדי שאוכל לספר לעולם. למה שרק אתם תיהנו?)

יאללה, שיהיה יום עתיר ממטרים: פזורים, עזים, ספורים, מרובים. העיקר שיירד גשם.

נתראה,

צפריר

"אנחנו פשוט לא יודעים לכתוב. לא יודעים מאיפה להתחיל. אין לנו את האנשים הנכונים.""לוקח לי כל כך הרבה זמן לתקן את העובד של...
13/01/2021

"אנחנו פשוט לא יודעים לכתוב. לא יודעים מאיפה להתחיל. אין לנו את האנשים הנכונים."

"לוקח לי כל כך הרבה זמן לתקן את העובד שלי, שאני כבר מעדיפה לכתוב את זה בעצמי".

"אני לא מבין חצי מהמיילרים השבועיים של החברה שלי. פשוט מתייעץ עם טכנאי אחר כדי לדעת מה לעשות".

כמעט אין שבוע שבו אני לא שומע את התלונות האלו. כבר שנים. לפעמים אלה מנהלים שמעידים על עובדים. הרבה פעמים אלה גם עובדים שמתלוננים (בעדינות) שהם לא מבינים את ההוראות של ההנהלה: טכנאים, אנשי תמיכה ושירות שנמצאים בקו הקדמי ופשוט לא מבינים את ההוראות המורכבות שמנחיתים עליהם מדי שבוע.

ללמד קבוצה מקצועית לכתוב טוב יותר - דוחות, סיכומים, תוכן, מיילים, תמיכה - זה עסק מורכב שמשתנה בין צוות לצוות, בין חברה לחברה. ועדיין, יש דבר אחד שתמיד תמיד חסר. אצל כולם. מבכיר המנהלים ועד אחרון נציגי השטח:

חסרות להם נקודות.

ובאופן מפתיע, האיתור של הבעיה הזו של המחסור בנקודות. ההצבעה עליה, ההבנה איך לשים נקודה, איפה כדאי להוסיף נקודה. למה חשוב לקצר משפטים. איך זה תורם לקצב של תוכן. לבהירות שלו - משפרים את התוכן מייד.

העניין הקטן קטן גדול גדול הזה עושה הבדל דרמטי בכתיבה ובתוכן שלכם.

הרבה פעמים אחר כך עוד יהיו הרבה תיקונים, הרבה דברים ללמוד, חשובים יותר ופחות. אבל מרגע שמצליחים לקצר משפטים, העבודה על שיפור הכתיבה והתוכן כבר מורכבת הרבה פחות.

למעשה, הנקודה הזו יחד עם עוד כמה תובנות בודדות פותרת 80% מבעיות הכתיבה והתוכן של ארגונים. בדרך כלל מטפלים בה במפגש הראשון, ומטמיעים תוך מפגשים בודדים נוספים.

אחרי תהליך כזה, לכולם יש הרבה הרבה יותר אוויר והרבה פחות עבודה.

שימו נקודה. תנשמו עמוק. ככה אפשר לעצור, לחשוב, להפנים, להבין - ולהתחיל מחדש. ככה תהיו בהירים יותר. גם לעצמכם, גם לקוראים שלכם. גם לעמיתים שלכם, גם לכפיפים, גם למנהלים.

מקווה שאתם בטוב. הסוף של כל זה כבר קרוב קרוב, ואחרי זה? אחרי זה מגיעה לנו קצת קרבה חברתית.

צפריר

🔑 את, אני ומילות מפתח 🔑איך אני אוהב לקוחות! בכל הגוף! אפילו שיש לקוחות שמבקשים שיכתבו להם טקסט ומגדירים לו מראש מילות מפ...
11/01/2021

🔑 את, אני ומילות מפתח 🔑

איך אני אוהב לקוחות! בכל הגוף! אפילו שיש לקוחות שמבקשים שיכתבו להם טקסט ומגדירים לו מראש מילות מפתח מיוחדות בשביל גוגל. למשל, "תדאג בבקשה שבטקסט יהיו המילים (והביטויים) 'ביטוח', 'פנסיה', 'מוות בנסיבות טבעיות' ו'פרקט למינציה'."

אפילו לקוחות כאלה אני אוהב, רק טיפה פחות.

הבעיה עם מילות מפתח כאלה, שחייבות חייבות להיות בטקסט, ועדיף שיהיו בו אפילו כמה פעמים, היא שהן רעל לתוכן אפקטיבי. הן משבשות את כל מה שהוא אינטואיטיבי וטבעי וספונטני ואותנטי. הן ההפך מכל זה.

הניסיון לשתול שורה ארוכה של מילות מפתח לתוך טקסט קצר הוא כמו לנסות להפוך אדם רגיל לספיידרמן: בשלב הראשון העקיצות יכאיבו לו נורא, ובשלב השני הוא יתרסק כשינסה לקפוץ מהגג ולירות קורים מהידיים.

אז איך משלבים מילות מפתח בטקסטים? שאלה מצוינת! התשובה היא: כמו בפורנו, רק להפך. כלומר, בטבעיות.

אל תנסו להוסיף אותן בדיעבד. אל תנסו לבנות משפטים סביבן. שום דבר מזה. פשוט תכתבו על הנושא שלשמו התכנסתם. אם יש קשר הדוק בין מילות המפתח לנושא של הטקסט שלכם, הן כבר ימצאו את הדרך להתגנב פנימה. בכל זאת, יש להן מפתח.

(אני מבקש להתנצל על משחק המילים הזה.)

צפריר

🥐 פוסט במפטא צוחפתי 🥐אהלן, כרגע קראתי בפייסבוק פוסט חדש:"גורי פגינז ראש אריה מושלמים".ומתחת ענה מישהו, בתגובות:"כמה גור...
05/01/2021

🥐 פוסט במפטא צוחפתי 🥐

אהלן,

כרגע קראתי בפייסבוק פוסט חדש:
"גורי פגינז ראש אריה מושלמים".

ומתחת ענה מישהו, בתגובות:
"כמה גור?"

לא ממציא. נשבע לכם. הכל מעשה שהיה באמת.
מיד קראתי לאשתי בהתרגשות: "תראי, מונה מור, תראי! תראי איך אנשים כותבים!"
"מה אתה מתרגש, מון אמי-בלסמי?" היא אומרת לי. "הנה, גם חברה שלנו אומרת לפעמים 'עולה יקר'. ככה אנשים מדברים".
מה שמזכיר לי שלפני שבועיים סיפרו לי שנקודה בסוף מסר בוואטסאפ היא הבעת התנשאות. נשבע לכם! ככה אמרו לי! באלוהים!

ללמדכם שהשפה חיה, וקורים בה דברים ומיני התרחשויות ופגינזים וכמה גור, ואין לך מה לעשות אלא להתבונן בה בתדהמה או בצער או בחיוך או בגעגוע, ולחשוב שככה, מהון מהון, מאון לאוף, עברה עוד שנה וקרו עוד דברים איומים לשפה או שמחים או מרהיבים או פשוט אללה איסטור. וכשאתם שמים נקודה בסוף משפט, תעשו את זה בצניעות, באמא שלכם.

ונסו אמנם לעזור לשפתנו להציל משהו מגבודה (!) העצמי, אבל אל תשכחו שאם נרים את האף גבוה מדי, נישאר לבד לבד, אלגנטים ואינטיליגנטים שאנחנו. אף אחד לא יקרא יותר. וזה לא אפקטיבי.

יאללה, עד הפעם הבאה,

צפריר

💰 איך להיות מיליארדר עם קוביות בבטן 💰אהלן, מה שלומכם?הכשרות מקצועיות הן קצת כמו מתנות לחתונה. כולם רוצים לקבל את הסרוויס...
03/01/2021

💰 איך להיות מיליארדר עם קוביות בבטן 💰

אהלן, מה שלומכם?

הכשרות מקצועיות הן קצת כמו מתנות לחתונה. כולם רוצים לקבל את הסרוויס מכסף. רוצים כלים. רוצים לקבל מהמרצים שלהם כאן ועכשיו כלים אפקטיביים שיעזרו להם לעשות את העבודה שלהם בקלות. וזה מצחיק, כי אם באמת היו כלים לכל דבר בעולם, כולנו כבר היינו מזמן מיליארדרים עם קוביות בבטן.

“כלים” אף פעם לא יחליפו מיומנות עמוקה. גם אם תלכו מחר למפגש של כמה שעות על עמידה מול קהל, לא תדעו לעשות את זה כמו מרצה כוכב. אפילו אם תקפצו מחר לאימון כדורסל כולל סדנה מעשית, סרטונים, הפעלה פיזית ומתנות למשתתפים – לא תתקרבו ליכולת של שחקן כדורסל סביר. אני מנחש שחלקכם גם לא יצליחו להטביע. וזה למרות שנתנו לכם כלים באימון.

אז עזבו אתכם מכלים. רוצים מיומנות? תתאמנו.

🍞 מחשבות נטולות גלוטן

פעם, בחג השני של פסח, רבצתי על הספה של אחותי. היא הסבירה לי את רוב מה שאתם קוראים כאן היום: שהעולם מלא במאות אלפים, אולי מיליוני אנשים שניסו לכתוב 2,000 מילה ביום (כמו סטיבן קינג) או אפילו רק 500 מילה ביום (כמו המינגוויי). האנשים האלה לא מצליחים לכתוב ככה כי זו לא העבודה שלהם. כי הם לא פנויים לזה באופן מלא. במקום כתיבה יש להם תחושת כישלון.

ומכיוון שהם לא הצליחו אף פעם ליצור רצף כתיבה משמעותי וארוך, הם גם צריכים להתחיל כל פעם מאפס. ותאמינו לי, הכי קשה בכתיבה זה להתחיל. ולחפש את הזרימה הזו, שמוציאה מילים כמעט ללא מאמץ. כמו קילומטרים מקנייתי, כמו סלסול מתימני, כמו תלונה מאמא שלי.

יש רק דרך אחת לכתוב: צריך לעשות לזה מקום. כל יום, כל שבוע, כל חודש. כל אחד והדך האחת שלו. אם תעשו לזה מקום כל יום, יהיה לכם יותר קל להתחיל אחרי שבוע או שבועיים. אם תעשו לזה מקום כל שבוע, יהיה לכם יותר קל אחרי חודש או חודשיים.

והדרך האחת הזאת? היא לא באמת דרך אחת. היא תשתנה לכם כל פעם מחדש. כי ככה זה עם הכתיבה. זה קצת כמו להחזיק מים: לפעמים יש לכם מימיה ולפעמים אתם מנסים לחפון ורואים איך כל זה נוזל בין האצבעות. וזה שיש לכם מימיה היום, לא אומר שמחר תזכרו איפה שמתם אותה.

❓ אז מה עושים?

כותבים כל בוקר. או כל ערב. לבד. או שכותבים במסגרת. מצטרפים לקבוצה. כתיבה היא כמו כל הדברים הטובים בחיים: כמו כושר, כמו תזונה, כמו מדיטציה. כמו להפסיק לעשן.

כמו ללעוס חצץ. אבל טעים.

צפריר

עשרה טיפים לתוכן נהדר ב-2021אהלן אהלן,לפני הטיפים, רוצים תוכן נהדר? נו, בואו: https://bit.ly/3mYjOSNועכשיו, הנה:1️⃣ כתבו...
31/12/2020

עשרה טיפים לתוכן נהדר ב-2021

אהלן אהלן,

לפני הטיפים, רוצים תוכן נהדר? נו, בואו: https://bit.ly/3mYjOSN

ועכשיו, הנה:

1️⃣ כתבו קצר.

ברשתות, בוואטסאפ, בדיוורים, גט טו דה פוינט. הסבר אחד קצר עדיף על שלושה ארוכים.

2️⃣ כתבו ארוך.

בבלוג ובאתר תנו את החשוב בהתחלה. אחר כך אתם יכולים להאריך בשביל הקוראים הכבדים ובעיקר בשביל גוגל שאוהב טקסטים ארוכים ומשמעותיים.

3️⃣ כמו שאתם מדברים.

אל תנסו להיות יותר חכמים, אל תנסו להיות מגניבים. כתבו כמו שאתם מדברים. אל תנסו להיות מישהו אחר. ממילא כל היתר תפוסים. ככה תעברו ענייניים ואותנטיים.

4️⃣ שימו נקודה.

משפטים קצרים הם יותר קריאים ויותר אפקטיביים. משפטים ארוכים הם מעייפים ובעיקר מייצרים אינסוף טעויות. הנקודה היא המנוע של הדרמה והקומדיה. תשתמשו בה.

5️⃣ פסקאות, לא משפטים.

לכל נושא מגיעה פסקה משלו. אם אתם שוברים פסקה בכל משפט, הקורא שלכם לא יודע מתי אתם עוברים מעניין לעניין.

6️⃣ ספרו סיפור.

כמה שיותר סיפורים. ספרו על מה שקרה לכם בבוקר, על מה שהילדה גילתה אתמול, על מה שהלקוח סיפר לכם שלשום. העולם הוא ערימה עצומה של סיפורים. תשתמשו בהם כמה שיותר.

7️⃣ ספרו על עצמכם.

תכלס, הסיפורים שלכם על עצמכם ועל הקרובים לכם הם הכי אותנטיים. הם לא דורשים מכם שום דבר, חוץ מלכתוב את הדיבור היומיומי שלכם. זה גם קל יותר וגם נוגע יותר ומשמעותי יותר.

8️⃣ ואל תשכחו שאתם לא מעניינים.

היזהרו מאני ואני ואני ואני. הלקוחות שלכם והקוראים שלכם מתעניינים בעיקר בעצמם. תדאגו שהם ימצאו את עצמם בתוכן שלכם.

9️⃣ תהיו פוזיטיביים.

הרבה יותר קל להגיד מה לא לעשות. הרבה יותר קל למתוח ביקורת. אבל להיות חיובי? לדבר על מה שטוב? מה שעובד? לעשות לאנשים טוב על הנשמה? או-הו! לא תאמינו איזה אחוזי המרה יש לאהבה.

1️⃣0️⃣ תגמרו באהבה.

לדבר האחרון שאתם אומרים יש המון המון כוח. אנשים זוכרים אותו. הוא נשאר להם בלב. לא לדקות. לחיים שלמים. תשאירו להם חתיכה טובה שלכם. בנדיבות, באכפתיות. תסתכלו להם בעיניים כשאתם נפרדים. שיידעו שאתם איתם.

זהו זה. מאחל לכם שיפור ניכר. שתהיה שנה של התאוששויות נהדרות, הפתעות משגעות, פריצות דרך מופלאות. ובעיקר שתהיה שנה מלאה אהבה וחסד.

צפריר

סיימו באהבה.

⚠️ בהול: הסערה המושלמת של פורצי הארנקים. ⚠️בוקר טוב,נרשמתם כבר? מחר בשמונה בערב: הדרכה על כתיבה ויראלית. נו נו, תרשמו, ש...
28/12/2020

⚠️ בהול: הסערה המושלמת של פורצי הארנקים. ⚠️

בוקר טוב,

נרשמתם כבר? מחר בשמונה בערב: הדרכה על כתיבה ויראלית. נו נו, תרשמו, שלא יהיה לי עוד פעם הקיץ של אביה. בכל זאת, אוטוטו ינואר, מה קיץ מה?

חוץ מזה, סליחה על הכותרת של המייל הזה. שום דבר לא באמת בהול.

בהול היא מילה שיש לה תפקיד. היא מופיעה בכותרות של דיוורים שיווקיים ומצגות פירמידה שנראות כמו פיגוע תברואתי. התפקיד שלה היא לגרום לנו להתרגש.

עכשיו, תרשו לי לקרוע את המסיכה ולהראות לכם מילים וביטויים כמו "בהול" שמופיעים בטקסטים שיווקיים, ומה יש מאחוריהם באמת:

• לקרוע את המסיכה/לחשוף: לספר לכם משהו. במקרה הטוב אתם לא יודעים ממנו.

• לרסק, להכות, לפרק, לתקוף, לזנק: הכוונה היא כמובן לכלום. כשאומרים לכם "אתם הולכים להכות את המתחרים", מתכוונים, ובכן, לכלום. הבטחה ריקה. על גבול השקר.

• מרגש - לא מרגש

• ממש מרגש - לא מרגש

• מרגש בטירוף - לא מרגש

• מסעיר - גם כן לא מרגש

• שנת הניצחון - וובינר

• סוף לעבדות! - וובינר

• סערה מושלמת - וובינר

• רעידת אדמה, התפרצות געשית, תנופה סוחפת - וובינר

• אגרוף מרסק - וובינר

• גירוז המשנק - וובינר

• צ'קליסט הברברי המפנק - ובכן, וובינר

• הלם תודעתי - כלום

• מאסטר אימיננטי - כלום

• קילר אסמטי - אה נו, שום דבר

• סיסטם אוטומטי - מנוי ברב מסר

• הצעה חד פעמית - מחר יהיה עוד פעם

• הצעה בלתי חוזרת - בטח, גם מחר זה במחיר הזה

• בשווי של X שקלים - אף אחד לא שילם על זה אף פעם

אנחנו מגיבים למילים חריפות, צעקניות. אנחנו מגיבים לסימני קריאה, לפונטים אדומים ולתמונות של עקבים דקים וטייטס נמר. אבל בפועל, זו רק עטיפה. אלה כלים לקחת את תשומת הלב שלנו. ב-99% מהמקרים, מי שמשתמש בכלים האלה עושה את במקום מהות.

תזכרו, כשאתם מוכרים תוכן אמיתי, ערך של ממש - אתם לא צריכים את כל ההבל הזה. ואל תשכחו, כשמוכרים לכם ככה, עם עוד איש מכירות, עוד טלפון, עוד "הזדמנות אחרונה ודי" לא נותנים לכם ערך, אלא שיעור בחולשות אנושיות.

היום בתוכנית המנויים: סטורי טלינג. בלי מילים גדולות, אבל עם סיפורים, הו הו, איזה סיפורים!

נתראה,

צפריר

הקשר בין ימי ראשון לתרמיות פירמידהאהלן אהלן, מה העניינים?קודם כל תזכורת: יום שלישי, שמונה בערב, הדרכה חינם, מה אפשר ללמו...
27/12/2020

הקשר בין ימי ראשון לתרמיות פירמידה

אהלן אהלן, מה העניינים?

קודם כל תזכורת: יום שלישי, שמונה בערב, הדרכה חינם, מה אפשר ללמוד מ-100 אלף שיתופים. מחכה לראות אתכם.

חוץ מזה,

יום ראשון זה תמיד כמו כתיבה. אתה תמיד יכול להחליט אם זה הולך להיות נהדר או מזעזע. ונכון, אתה לא המחליט היחיד. יש עוד פרמטרים. הם ישפיעו על אם זה יהיה יום טוב או טקסט טוב - אבל אתה תמיד המשפיע המרכזי.

לי (כמעט) אף פעם לא מתחשק לכתוב. ובכל זאת, אני מתחפר לתוך העניין. אחרי חמש או עשר דקות, או שעה או שעתיים - בסוף אני מצליח לצאת עם משהו מהצד השני של המנהרה. ולא, זה לא תמיד טוב. אבל כמעט תמיד אפשר לעשות עם זה משהו.

ככה זה גם יום ראשון. בטח יום ראשון שגם מתחיל בו סגר. לאף אחד אין חשק להיכנס לצרה הזאת. ובכל זאת, אנחנו אלה שקובעים האם זה הולך להיות איום ונורא, זוועה, פח אשפה - או בסך הכל בסדר.

(נכון, הבחירות לא משהו, אבל הן שלנו.)

בקיצור, כרגיל, הפתרון הוא ישבן על הכסא, אצבעות על המקלדת. יו קן מייק דה בסט אוף איט. אונלי יו קן.

==

באותה נשימה, או בנשימה הבאה: אם מישהו מציע את הפתרון המוחלט לכל הבעיות שלכם, את הקונץ פטנט שיביא אתכם ל-30 או 100 אלף שקל בחודש, לזוגיות, לקוביות בבטן או לזוגיות עם קוביות בבטן ו-100 אלף שקל. אם יש לו שיטה, אם יש לו פתרון מוחלט, אם יש לו סיסטם, אם יש לו תבנית - אז הוא עוד טיפוס אחד בהיסטוריה האנושית הארוכה של הבטחות הפירמידה.

אל תקנו. לכם יש את הפתרון. לכם יש את השיטה. לכם יש את הסיסטם. לו? לו יש תקציב שיווק וכושר שכנוע.

הוא לא יתקן את יום ראשון ואת הסגר. רק אתם תתקנו.

יאללה, נתראה בקרוב. תעשו פלאים עם הזמן הזה. זה בידיכם.

מחכה לראות אתכם:

מחר בתוכנית המנויים. יהיה שיעור סטורי טלינג נהדר.
מחרתיים בהדרכה חינם (לינק בתגובות).

צפריר

Address

Tel Aviv

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00
Sunday 09:00 - 17:00

Telephone

+972527294433

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when כתיבה אפקטיבית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to כתיבה אפקטיבית:

Shortcuts

Featured

Share

Category