אילון בן יוסף

16/05/2026

מחשבה אחת מטלטלת ומפרקת לי את הנשמה!!
אני יושב במיאמי ביץ׳,
מוקף באנשים שיש להם כל מה שהעולם הזה יודע להציע,כסף בלי סוף,מלונות יוקרה.
נשים יפות.שמפניה.
נוף שנראה כאילו אלוהים נגע בו בעצמו.
ואז נופלת עליי מחשבה ,שמפרקת לי את הנשמה
ברגע הזה ממש -
כשמישהו כאן מוציא אלפי דולרים בלי למצמץ…
יש ילד בעולם, שנרדם רעב,מפוחד.
בלי אהבה.
בלי תקווה.
ואני שואל את עצמי ??
איך יכול להיות, שאותו בורא
שולח נשמה אחת לחיים שבהם הכול מוגש לה כמו מלכות…
ונשמה אחרת לחיים
שבהם כל נשימה היא מלחמה?
איך יכול להיות ????!!
שאחת באה לעולם לטעום גן עדן ,
ואחרת באה לטעום גיהינום עוד לפני שלמדה לדבר?
הקבלה מתארת,
שהעולם הזה הוא רק תיקון.
שכל נשמה בוחרת את המסע שלה.
שיש נשמות שבאות לתקן דרך שפע ויש נשמות שבאות לתקן דרך כאב.
ואולי…
דווקא הספק הזה,
הוא חלק מהניסיון של להיות בן אדם.
להמשיך להאמין שיש משמעות גם כשאי אפשר להבין אותה!!
כי אם יש משהו אחד שבטוח ,
זה שאנחנו לא רואים את התמונה המלאה.
להערכתי -העולם הזה הוא רק דף אחד בספר ולא הסיפור כולו !!

אם למישהו יש חלקיק הסבר אודה לכם,אהובי שבוע מבורך!!!

11/04/2026

09/04/2026

זה לא המתוקים,
זה לא השולחן,
זאת לא החגיגה!!
זה הלב שמבקש רגע של -רשות לשמוח !!
אנשים עושים לעצמם חגיגות קטנות ,
קפה טוב לבד, שיר ברכב, משהו מתוק בסוף יום…
וזה נראה שטחי?!
אבל זה לא !!
פסיכולוגית - זאת הדרך של הנפש לומר: אני ראוי!!
רוחנית -זאת תזכורת שיש אור גם בלי סיבה גדולה
ובקבלה - זה רגע שבו האדם פותח כלי לשפע,
גם אם הוא קטן !!
כי מי שלא יודע לחוג רגעים קטנים,-
לא באמת ירגיש גם את הגדולים!!
וזה הסוד של המימונה !!
לא רק שולחן מלא,
אלא לב פתוח.
אמונה פשוטה שיהיה טוב. שיהיה שפע.
חגיגות קטנות הן לא בריחה מהמציאות -
הן בחירה לראות בה טוב.
לאחינו המרוקאים היקרים -"תירבחו ותסעדו",
ושנזכה כולנו לדעת לחגוג את האור, גם כשהוא קטן!!

05/03/2026

יש פרדוקס שמחזיק אותנו חזק בגרון.
מצד אחד חז״ל אומרים:
“כלים נאים מרחיבים דעתו של אדם.”
יש משהו ביופי שמרים את הראש, פותח לב, מחזיר לאדם כבוד.
לפעמים בגד יפה הוא לא “פאר”-הוא פשוט נשימה: אני ראוי/ה לחיים.
ומצד שני, אנחנו חיים עם פחד עתיק-
"עין הרע."
הפחד שהעין של אחרים תיגע בי.
שהבלטה תזמין קנאה.
שמה שיפה אצלי יהפוך מטרה.
ואז אנחנו נקרעים,
רוצים אור-אבל מפחדים להדליק אותו!!
רוצים להרגיש יפים/מבורכים-אבל מפחדים שמישהו יראה!!
וזה החלק המטלטל- לפעמים אנחנו לא “צנועים”-אנחנו פשוט מפוחדים!!
אנחנו מצמצמים את עצמנו כדי להיות בטוחים.
ואז קוראים לזה צניעות.
אבל לפעמים גם ההפך נכון-אנחנו “מתייפים” לא כי אנחנו שמחים- אלא כי אנחנו מפחדים להיות שקופים.
כי “עני חשוב כמת”-לפעמים זה עוני בכבוד,
עוני בהרגשה שמישהו בכלל רואה אותי.
ואז הבגד נהיה צעקה שקטה: “אל תדלגו עליי.”
אז איפה האמת?
אולי צניעות איננה “לא לבלוט”.
אולי צניעות היא לא להפוך את עצמי לתלוי במבט.
לא לפחד מהמבט,
וגם לא לחיות ממנו.
יופי הוא כלי-כן.
אבל השאלה היא מי מנהל את מי?? האם היופי משרת את הנשמה??…
או שהנשמה נהיית שפחה של עיניים??
המדד הכי מטלטל הוא רגע אחד של כנות: אם אף אחד לא יראה-אני עדיין אבחר בזה?
אם כן—זה כלי שמרחיב דעת!!
אם לא—זה או פחד מעין, או רעב לעין!!
ובין שני הקצוות יש תיקון: להאיר בלי להוכיח.
להתלבש בכבוד בלי להתנצל.
לשמור על הברכה -בלי להקטין את עצמי.
כי הקללה האמיתית היא לא העין של אחרים,
הקללה האמיתית היא כשאני מפסיק/ה להאמין שמותר לי להיות אור!!
🤍
אצלך—מה יותר חזק: הרצון להאיר, או הפחד שיראו?

13/09/2025

מה יותר כואב מנפילה?
לגלות שמישהו ששמחת בשבילו !! שמח כשנפלת !!
ברגע אחד אתה מגלה שמי שחשבת שהוא חבר, אח , אהוב או אדם שתמכת בו...
רק חיכה לרגע שתישבר,
הוא לא אמר מילה -
לא לעג, אבל העיניים… לא היו מופתעות , החיוך הקטן… לא היה של חמלה !!
פתאום אתה מבין - הכאב הוא לא מהכישלון.
הוא מהבדידות שנחשפה ברגע שנפלת.
קוראים לזה "שמחה לאיד ", אז למה אנחנו שמחים כשמישהו אחר נופל?
לא נעים להודות… אבל יש רגעים שבהם הכישלון של מישהו אחר -
מרגיש לרגע כמו ניצחון קטן שלנו.
ולמה זה כל כך עצוב?
לא בגלל מי שנפל,
אלא בגלל מה שהיא מגלה על "זה ששמח "
פסיכולוגית- שמחה לאיד נולדת מרגשי נחיתות.
מהשוואה אינסופית !!
מי שמרגיש קטן - רוצה שהעולם יתכווץ סביבו !!
אם הוא לא מצליח לגדול - הוא רק מחכה שמישהו אחר יקטן.
זה לא אושר- זאת מצוקה עטופה בציניות,
כשהאדם לא שלם עם עצמו - ההצלחה של אחרים מאיימת עליו.
וכשהם נופלים - הוא מרגיש פתאום "יותר".
לא כי הוא באמת גבוה - אלא כי מישהו אחר שכב על הרצפה.
שמחה לאיד- היא כמו סכין שמוחזקת בחיוך.
היא נראית תמימה, לפעמים אפילו מצחיקה,
אבל בפנים - היא רעל !!
לא רק כלפי מי שנפל,
אלא קודם כל - כלפי מי ששמח !!!
רוחנית , זאת אחת מצורות האנרגיה השליליות ביותר!!
חז"ל קראו לה "עין רעה" - "אל תשמח בנפול אוייבך" נאמר- לא כי היא פוגעת פיזית,
אלא כי היא מונעת מהאדם שפע מהשורש !! זאת לא קללה,
אלא תדר של נשמה שלא מאמינה שיש מספיק אור לכולם -
וזה בדיוק ההפך מברכה.
כשאתה שמח בכישלון של מישהו - אתה סוגר לעצמך את צינור השפע !!
שום אור לא עובר דרך לב שמלא בקנאה, צרות עין או שמחה על כאב,
יש דרך אחרת לחיות !!
להתבונן על הצלחות של אחרים - כהשראה.
על הנפילות שלהם - כחמלה.
ועל הדרך שלך כאישית, מדויקת, שלמה !!
אז אם אי פעם חייכת כשראית מישהו אחר נופל -
תבדוק טוב אם אתה באמת עומד…
או שפשוט התרגלת לרדת לברכיים כדי להרגיש גבוה.
כי רק מי שלא מקנא ויכול באמת לפרגן,
לא צריך לראות אחרים נופלים, כדי להרגיש שלם !!
תודה לצלם האלוף Ilan Siman-Tov

06/09/2025

נאור ברוך ילד הפלא של עולם הקריפטו שמצליח ,זכות אימו הצדקת עומדת לו,
כילד העניק לה המון והבורא החזיר לו...בענק!!
@נאור ברוך

בקטע מתוך מכתוב אילון בן יוסף מארח את נאור ברוך, "ילד הקריפטו", ומגלה מה באמת עומד מאחורי ההצלחה שלו בעולם המטבעות הדיגיטליים.הגרפולוג המוביל בישראל חושף את ...

05/09/2025

זאת לא הייתה אהבה ששברה אותך - זאת הייתה האשליה שהחזקת בה !!
כולנו רוצים אהבה- אבל מעטים באמת יודעים להבדיל בין אהבה- לבין התמכרות לה,כשאהבה מתפרקת, זה מרגיש כאילו הנשמה כבתה. אבל האמת הכואבת- אנחנו לא נשברים בגלל האדם, אנחנו נשברים בגלל מה שחשבנו שהיא אמורה למלא בתוכנו, שוב אותו ריק, חוסר ערך, טלטול הביטחון העצמי, חוסר שייכות !!אנחנו מפקידים את הלב שלנו בידי אדם אחד ומצפים ממנו להציל אותנו מהבדידות,
וזה לא הוגן. בטח ולא כלפי הנשמה שלנו, היהדות מלמדת -כשאתה נותן לאדם תפקיד של בורא, הקשר תמיד יקרוס!!
"לא תעשה לך כל אדם או פסל בדמותי" נכתב בעשרת הדיברות- הכוונה היא גם על גבר או אישה שהפכת למרכז הקיום שלך!!
כי אם אתם מרגישים שבלעדי האדם שלצידכם אין לכם-שלמות ,אושר, שמחה, או הנאה ,או חשים אבודים אזי החלפתם את האדם באליל !! שמתם אליל במקום הבורא!! לאהוב מותר ורצוי !! להיות תלותיים !! מכורים !! חסרי חיים !! בלעדי האהבה שלכם- אסור!!! שאם כן האהבה תפוג תעלם ואפילו לא תבינו למה !? ואז כשהם עוזבים- נדמה שהכול קורס. אבל בעצם, זאת קריאה !!
קריאה מהנשמה לחזור למקור האמיתי של האהבה והיא - הקשר שלך עם עצמך ועם הבורא!!
רק בלעדיו אין לנו חיים שמחה או שלמות!!!
אז שהקשר נעלם ואז דווקא שם ,בריק, בכאב, נולדת אהבה חדשה. כזו שלא נבנית מתוך צורך אלא מתוך שלמות !!שנבין שהאושר אינו תלוי באדם ,כשנבין שהבריאה עשתה אותנו שלמים, נולדנו והיינו שלמים (עוד לפני שהכרנו אותו בכלל) והוא הגיע- אז הוא מגיע להשלים חלק נוסף!! לא מתוך פחד להישאר לבד, אלא מתוך בחירה להיות יחד!! לאהוב זאת זכות, הנאה והיא תהיה לפרק זמן שהבורא יחליט !! כל אהבה סופה להגמר- ייתכן והאדם יעלם כי הבורא יאסוף אותו אליו- ייתכן כי מחר האדם ירצה קשר אחר ואולי הרצון של השותף לדרך-יהיה להשיג ממון או הגשמה במקום אחר,אנחנו נכאב מעט בשל ההרגל שנשבר, אולי נתאכזב, אולי נתעצב, אבל לא נחליט שאין לנו חיים מהרגע זה, כי אחרת זאת תלות ,התמכרות !! נכיר תודה על מה שהיה ונבין שיש לנו יעד אחר -נבין שכנראה לבריאה מטרה חדשה עבורינו,נמשיך לחיות את חיינו !
עם אדם חדש !! לא נעשה שביתה ולא נתחפר!! נבין שהבורא ורק הבורא יהיה איתנו לנצח!!וכן נכיר שכמו שהאדם הזה בחר בנו, קיימת לו הזכות להחליט אחרת ,אז נכבד ונמשיך לתעל את תפקידנו ביקום ונתקדם ליעד הבא, לאהבה הבאה, נודה על הטוב שהיה ונשחרר!!
כדי שמשהו חדש יכנס לחיינו !! ואז האהבה האמיתית תגיע!!כשהלב לא יבקש הצלה -אלא שותפות !! כשהחיבור לא יקום מתוך ריק , אלא מתוך שלמות,
והאמת שזה יגיע אתם כבר תדעו!!