https://www.linkedin.com/in/ori-zamir-993abb29/

Zoom-In, Yagur (2026)

09/10/2024

אין זה סוד גדול שחקלאות גידולי השדה במדינת ישראל ובמיוחד זו הנסמכת על שטחי חקלאות נרחבים, סובלת בעשור האחרון מבעיית רווחיות לדונם, שרק הולכת ומחריפה. לצד כל הבעיות המסורתיות, שמלוות את גידולי השדה במדינת ישראל, כבר כברת דרך (כגון: עלות המים והוצאות כוח האדם) הצטרפו באחרונה גם פרפורי הגסיסה של ענף הכותנה.

גידול זה, שהיווה במהלך השנים את אחד הגידולים היותר נפוצים (עקב נטייתו לרווחיות עדיפה) מסתמן באחרונה כנמצא בהליכי גסיסה סופניים. את זן הפימה המגודל כאן הצליחו המצרים לנכס לעצמם בעלות גידול עדיפה ואפילו פרמטרים עדיפים, כגון אורך הסיב הישראלי, שהתבטאו עד לא מזמן גם בפרמיה במחיר, מסתמנים כלא רלוונטיים בשוק. מה שמשאיר את מועצת הכותנה הישראלית עם מלאים שאינם מצליחים למצוא שוק ואת ענף גידולי השדה הישראלי כולו שוב בפני נקודת מפנה היסטורית כפי שחווה בשנות ה-80 וה-90 עת גסס ענף הטקסטיל הישראלי למוות.

כאן נכנסת לתמונה (שוב) שאלת מיליון הדולר, או יותר נכון שאלת מאות מיליוני הדולרים: מה עושים עם כל השטחים שהתפנו? מה (לעזאזל) זורעים? על מנת לענות על השאלה הרת הגורל הזו, שהתשובה עליה חשובה לא רק לעתיד החקלאי והחקלאות הישראלית כאם גם לבטחון המזון של מדינת ישראל, אחוד לכם חידה: מה משותף לזני החיטה הקשה, הקינואה, השומשום, הקצח, החמניות והאבטיח המללי? בכולם נעשתה (ועדין נעשית בידי אנשים יקרים) עבודת טיפוח פורצת דרך שאמורה לטפל בשלושה פרמטרים חשובים :

1. עמידות הזנים למחלות.
2. שיפור היבול.
3. מעבר מקטיף ידני לקטיף מכאני.
4. התאמות זניות לחך הישראלי.

אני יודע ששמות של חברות כגון זרעים דליה, זרעי שער העמקים או מאקסום אינם נשמעות מוכרות במיוחד. אך אם תשאלו אותי מדובר במוסדות הנלחמים על עתיד של המדינה הזו לא פחות מכוחותינו המזויינים בחזיתות לבנון ועזה. כל אחד מאותם גופים, העוסקים בטיפוח זני העתיד של החקלאות הישראלית, עובר דרך שדה המוקשים הסזיפי של החדשנות, המחייב חזון מפוקס ונכונות ללקיחת רמות לא מבוטלת של סיכון פיננסי.

אנו נמצאים בתקופה הרת גורל לא רק בגבולות עזה ולבנון אלא גם בכול מרחבי הזירה החקלאית של ישראל. תקופה מאתגרת זו מחייבת אותנו לבנות כיפת ברזל גם בעבור החקלאות שלנו על ידי שכלול וחיזוק אותם מוסדות האמונים על המחקר והפיתוח. בלעדי מוסדות אלה השדות שלנו (אלה המבטיחים את הבטחון התזונתי שלנו, את השמירה על השטחים הפתוחים שלנו ואת הפרנסה של רבים כל כך מאיתנו) עלולים להפוך לעזובה דומה לזו אותה מצאו כאן אבותינו החלוצים.

חושבים שאני מגזים? תשאלו את הגדשנ"יק הקרוב ביותר למקום מגוריכם אם הוא סגר כבר את תוכנית הזריעה שלו לחורף הקרוב...

03/08/2024

יש לי יחסי אהבה שנאה עם לעמוד מול קהל ולנאום. יחד עם זאת כשעל הפרק נושא כל כך חשוב, שמים את השנאה בצד ומתמקדים באהבה.

זו גם ההזדמנות להגיד תודה לכל מי שלקח חלק בכנס שלנו, שעסק בשילוביות של חקלאות וייצור אנרגיה מתחדשת ולהבטיח, שנמשיך לעשות הכול לדחוף קדימה את עצמאות המזון של ישראל לצד ביזור מקורות ייצור החשמל שלה. המהווים יחד את כיפת הברזל האזרחית שלנו.

תודה מיוחדת לבני רגיל, צבר סולאר ועדי נצר תאני שהפיקו את היום החשוב הזה בעבור כולנו.

#אגרוולטאי

25/07/2024

מגדלי התפוח הישראלי מתוסכלים למדי. עלויות הייצור עולות, הרווחיות יורדת והיבוא נוגס בהם בעודם נאחזים בקרקע באזורי העדיפות הלאומית בעיקר ברמת הגולן ובגבול הלבנון. כיום תנובת עצי התפוח, כ-5-6 טון לדונם בשנה, נמוכה ומושפעת גם משינויי מזג האוויר. הפרי לא תמיד עומד בדרישות המסחר ומחזיר את עלות ההשקעה של החקלאי. אך גם אם ההווה מאתגר ואפילו מאכזב העתיד דווקא נראה מעט מבטיח יותר וטומן בחובו מור"ק מעניין.

כל מי ששם את פעמיו צפונה מספיק (גם בימים חמים ועתירי כתבמי"ם אלה) לא יכול שלא להתרשם מנוף מטעי התפוח שהולך ומשנה צורה. אם בעבר הלא רחוק חופת העצים הייתה גבוהה בהרבה וכך גם מרווחי השתילה, מטעי התפוח החדשים מזכירים יותר גינה מעוצבת מאשר כל דבר אחר. בהגה המקצועית שיטת הגידול נקראת קיר פירותי והתצורה הצפופה והמגוננת מטרתה לייצר בעבור החקלאי סביבת טיפוח וקטיף אידיאלית. כזו שתעזור לו להפחית ריסוסים, להעלות יבול ולהכניס מיכון משוכלל המחליף ידיים עובדות.

לדברי העוסקים בדבר עתיד הקיר הפירותי לשנות מהותית את כלכליות הגידול ולתרום משמעותית להעלאת הפריון (תרתי משמע). עד כאן נשמע מבטיח...אם כך מדוע סיפורו של הקיר הפירותי במטעי התפוח איננו סיפור הצלחה והוא מציף דווקא כמה מהחוליים המאפיינים לעיתים קרובות את החקלאות הישראלית? זאת משום שסיפורם של הקירות הפרותיים במטעי התפוח הישראלי מספרים סיפור קלאסי על גאווה ודעה קדומה.

רעיון הקירות הפרותיים הוא רעיון עתיק שעבר התפתחות ושכלול לאורך מאות שנים. יש הטוענים שמקור השיטה עוד בגנים התלויים של בבל. יחד עם זאת חקלאים ברחבי העולם המערבי הטמיעו במהלך העשורים האחרונים שיטות גידול וזנים ההופכים את הרעיון העתיק לפריצת דרך של ממש בתחום היבול והפריון של מטעי התפוח וייצרו למעשה מטע מזן חדש היודע להעלות את היבול לדונם במספרים חסרי תקדים הנעים בין 25-30%. זאת עוד לפני שקלול היתרונות הנוגעים להוצאות המטע והמשוכללים לרווח הנקי שלו.

מבלי לחפש אשמים נאמר, שכאן בישראל נרדמו קצת מנהלי הענף על האף ובינתיים צברו תאוצה בעולם בעלי המטעים מהזן החדש. מה שלא רק השאיר את התפוח הישראלי מאחור במונחים של שוק מקומי, אלה מאיים ממש לכרות את ענף היצוא עליו נשען החקלאי בישראל.

המסקנה המתבקשת מהאירוע הזה, שאיננו תמיד מייצג אבל גם איננו מהווה מקרה נדיר במיוחד, היא שלא תמיד השמש זורחת מהישבן שלנו. זירת היזמות העולמית והחיפוש המתמיד אחר פתרונות חדשניים לחקלאות איננה שוקדת על שמריה ואסור לנו להניח שכל החוכמה מצויה בציון. כיום עומלים בכירי הענף בישראל כדי להדביק את הפער.. נאחל להם כמובן בהצלחה אך באותה נשימה נזכיר להם גם את מילותיו האלמותיות של ארנולד שוורצנגר שאמר בהזדמנות אחרת : "שכח את הטעויות שלך, אבל זכור היטב את השיעור!"

#חדשנותבחקלאות #חדשנות #רמתהגולן #בראשית

17/07/2024

תחום מכירת פרות חלב היוצאות מהמחזור לבשר מעולם לא התיימר להיות משוכלל. בצידו האחד עומדים בעלי רפתות החלב, העוסקים במכירת החולבות לבשר, שאיננו מהווה נדבך מהותי בפעילותם הכלכלית. בצידו השני נמצאים מגוון של סוחרי בשר. שרובם ככולם אינם שחקנים גדולים במיוחד. עובדה זו מעמידה בפני המוכר כמות לא מבוטלת של סיכונים בכול הקשור לקבלת בטוחות וניהול הסדרי גביה נוחים. התוצאה הנה בעייתית בכמה מישורים שהמרכזיים שבהם כוללים מעבר מזומנים מיד ליד, עם כל הסיכונים ונורות האזהרה הכרוכים בכך, לצד מרדף מורכב אחר הסוחר במידה ולא עמד בהתחייבויותיו הכספיות בפני הרפתן.

אל תוך הוואקום הזה נכנס כבר לפני מספר שנים ארגון 'בני בקר' במטרה לייצר מנגנון מכירה מכרזי מסודר בעבור הרפתנים ולמקסם את המחיר לק"ג. ארגון זה נחל הצלחה מוגבלת עד כה, אך דווקא מהלך חדש, שהתבשל באחרונה במסדרונות הארגון, עשוי להביא בשורה אמיתית לשולחן החקלאים ולהפוך את הארגון הצנוע הזה, לחוד החנית בתחום הסחר החקלאי המקוון.

אין זה הפעם הראשונה שאני מספר לכם על פועלו של Amit levin במטרה לייצר מהפכה בתחום. עמית, שגורס כבר מזה מספר שנים שישנו צורך אקוטי לשנות מהיסוד את הדרך בה מנגיש החקלאי את התוצרת לשוק, פועל מזה מספר חודשים במרץ באופן נקודתי ובתוך מספר מסדרונות ארגוני החקלאות. זאת במטרה להגשים את חזון המרקט פלייס שהגה שבבסיסו אדפטציה למהפכה שביצעו חברות כגון 'בוקינג' בתחום התיירות והפיכת זירת המסחר החקלאית לנגישה, שקופה, יעילה ורווחית הרבה יותר בעבור החקלאי והמגדל.

היא עושה זאת בחלק מהמקרים על ידי נטרול או מעקף של אנשי האמצע, אלה שגוזרים בדרך כלל את הקופון השמן ביותר בדרך של התוצרת אל השווקים ובמקרים אחרים (כגון זה של בני-בקר למשל) על ידי שכלול המגע איתם בכלים המאפשרים גביה בטוחה ומיקסום מקביל של מחירי המטרה של החקלאי.

אין זה סוד שהטכנולוגיה שפיתחו עמית וחבריו מוצאת חן בעיניי והנה בעלת ערך שלא יסולא בפז בעבור החקלאי שזרועות השיווק אינם בדרך כלל חלק אינטגראלי מהעסק שלו. טוב יעשו כלל העוסקים בענף אם יעקבו בעניין אחר יוזמה מרתקת זו כמו גם יוזמות אחרות שמקדמת חברת 'מרקט פלייס' לנידון. הרעיון העומד בבסיסה מהווה מקפצה אמיתית לשינוי.

לסיכום, בעבר הקיבוצים והמושבים גידלו - ותנובה ושולחנות מגדלים היוו שכבה שיווקית שהחזיקה כוח רב מצד אחד ויכולת תכנון מצד שיני מה שנתן לחקלאים יתרון שיווקי אל מול הסיטונאים החזקים בשוק, כיום, תנובה ושולחנות המגדלים התפרקו או נחלשו מאוד והתחליפים השיווקיים שהוקמו על מנת להיכנס לוואקום הזה אינם חזקים דיים.

התוצאה הינה: שלחקלאים יש מעט מאוד כוח בשוק. חקלאי בודד או לקבוצת חקלאים אין לא מידע על השוק בזמן אמת ואינם יכולים לעמוד מול הרשתות. התוצאה של הפער הזה בין צידו האחד של השוק המשוכלל לצידו המוגבל האחר הנה זו שיוצרת את הכשל בגינו חלקה הגדול של החקלאות בישראל גוסס. מה גם שאם לכל הפחות ניתן היה לומר שהצרכן הישראלי נהנה מכשל השוק הזה בדמות הוזלה במחיר אותו הוא פוגש במדפים אזי הייתי מוכן לומר דיינו.

למען הגילוי הנאות אספר לסיום שהלוואי והייתי מצליח להיגמל מאכילת בשר ושאני שם את כל יהבי על פיתוחים חדשניים כגון הבשר המתורבת כדי לגמול אותי ואת שכמותי מתאוותי עתירת האשמה. עד שזה יקרה והבשר יעשה את הדרך אל הצלחת מתוך צלחת המעבדה הייתי שמח לשמוע, שלפחות מי שטרח, עמל וטיפח את המעדן הזה יזכה ליהנות מפרות עמלו על חשבון אחיו הממולח במרצדס שעושה זאת כיום.

#כשלשוק #מרקטפלייס #עתידהחקלאותבישראל

30/04/2024

כמו כל דבר ביקום, שאינו חד-ערכי, ניתן לחלק את בני האדם לשלוש קבוצות: אלה שאף פעם לא טועים, אלה שטועים לעיתים רחוקות ואלה שטועים לפעמים. אם אני לא טועה אני מניח שרובכם חושבים שהאנשים שהייתם רוצים לראות בתור חברים קרובים שלכם, שותפים לעסק שלכם או מנהיגים אלה אנשים המשתייכים לקבוצה הראשונה.

עד כמה שזה ישמע חתרני בעיניי ההפך הגמור הוא הנכון. חברי הקבוצה הראשונה ראויים לגיחוך, חברי הקבוצה השנייה זכאים לחשדנות ודווקא חברי הקבוצה השלישית, הם האנשים הראויים ביותר לאמון.

אסתכן ואומר שכולנו טועים פחות או יותר באותה המידה. במקביל מתקיים גם אותו יחס ישר שאומר שככל שאתה עושה יותר אתה בהכרח גם טועה יותר. כי רק מי שלא עושה כלום לא יכול לטעות גם בכלום ורק מי שמוכן לקחת בחשבון טעויות והודעה בהם כחלק אינטגראלי מכל תהליך, הם גם אלה שיהיו מסוגלים לנווט בגמישות, בכנות וביעילות בעולם מורכב, כאוטי ורב משתנים כמו זה בו אנו מתנהלים כיום.

היו זמנים בהם קבלת החלטות לא הייתה עניין כל כך מורכב. יכולת ההשפעה של אדם בודד על הסביבה שלו הייתה מוגבלת במובנים של מרחק ועוצמה. אך מאז הרהיב עוז האדם המודרני לצאת מהמערה, להתעמת עם איתני הטבע ורכש לעצמו יכולות החורגות בהרבה מאלה שהעניקה לו האבולוציה הפיזית.

בשורה התחתונה לעשות טעויות זה גם לגמרי אנושי. אך להתכחש להם או חלילה לחזור עליהם, רק בגלל שאין לך רצון או יכולת להודות בהם, זה כבר ממש מעשה חסר היגיון ולגמרי חסר אחריות. לגבי מה לעשות עם הפוסט הזה...אשאיר את התשובה פתוחה. כל אחד ייקח מכאן רק את מה שיראה לנכון.

בתמונה הבן שלי מודה, שלמרות הגיל ובזכות הניסיון, אני עדין שחקן טניס טוב ממנו...סתם לא באמת..האמת היא שהוא פירק לי אל הצורה הפושטק החצוף.

10/03/2024

על פניו הרעיון העומד בבסיסו של הספר NEVER SPLIT THE DIFFRENCE, העוסק באומנות המשא ומתן, איננו חדש. קבלת החלטות בידי בני האדם מעולם לא הייתה עניין רציונאלי ונקי מהטעיות. משתנים מתערבים בקבלת ההחלטות כגון אמפתיה, סימפתיה ואגו משפיעים על הדרך בה נוטה ההומו-ספיינס לראות את העולם וכשמוסיפים להם מגוון רחב של הטעיות קוגניטיביות נפוצות, מקבלים דפוסי קבלת החלטות מגוונים. כאלה המרחיבים את מגוון ההסתברויות האפשריות המתקבלות מאינטראקציה אנושית כמעט עד אין סוף.

אם להיות כנה קריאתו של הספר בעיקר מעייפת. הוא כתוב בחוסר רהיטות ורצוף טפיחות על השכם, שבעיניי לפחות, אינן עושות חסד עם הסופר. יחד עם זאת המתודולוגיה המתוארת בו שופכת אור בצורה מעמיקה למדי על האופן הייחודי בו נוטות להתקבל החלטות בנושאים שונים. החל מההחלטות הכי אזוטריות בחיים ועד כאלה החורצות גורלות של ממש.

הצצה מרתקת זו מתכתבת בעקיפין גם עם כתביהם של אבות המהפכה התעשייתית. שלא רק הצביעו על ההבדלים המהותיים בין אדם למכונה כאם גם על יחסי הגומלין ביניהם. אם תרצו כאן נכנס בעיניי החלק המעניין והאקטואלי ביותר בספר. הבנת מכלול המנגנונים המעצבים את הדרך בה אנחנו, מקבלים החלטות והשונות של תהליכים אלה מהאופן בו מכונות מקבלות החלטות הנה סיבה מצוינת לצלול אל תוך הדפים האלה. לא ירחק היום שאת מירב ההחלטות יקבלו אלגוריתמים ומנגנונים מופעלי מכונה. מחד ברור לי שזה יהפוך את חיינו לצפויים יותר ולפשוטים יותר. אך האם זה יהפוך את חיינו לטובים יותר ? לא בטוח בכלל.

ניקוי ממדי קבלת ההחלטות האנושיים מהתהליך יהפוך בהכרח את העולם שסביבנו לקר ומנוכר בהרבה. השלכה זו על הקהילות באשר בהן חיים ומתנהלים בני אדם תייצר הרבה יותר סטריליות והרבה פחות קרבה וחום שהם צורך אנושי בסיסי הטבוע במעמקי האבולוציה שלנו.

25/01/2024

אין זה סוד שהחקלאות הישראלית בפרט והחקלאים ברחבי העולם בכלל נאבקים על מנת להחזיק את הראש מעל למים. אם בעבר הלא רחוק יתרונות לגודל, טיפוח זנים ושיטות השקייה מתקדמות, לצד מיכון משוכלל, עזרו לחקלאי לשפר יבולים ורווחיות ולצלוח את תסמיני הגלובליזציה (שכללו הורדת מכסים והגברת תחרות לצד היחלשות כוח המיקוח שלהם אל מול רשתות השיווק) עושה רושם שיכולת השרידות הולכת ונשחקת לאיטה.

אפילו נסיבותיו הייחודיות של המשק החקלאי הישראלי, הכוללים צורך ביטחוני בשמירה על השטחים הפתוחים ועצמאות מזון לא מדירות כנראה שינה מספיק מעיני מקבלי ההחלטות, שעל פי מדיניותם רואים בו שותף ליוקר המחייה, במקום להשתמש בו כמחולל שינוי פוטנציאלי. לפיכך ברור מחד, שבעידן השווקים הפתוחים וללא התערבות ממשלתית, שתפעל לחיזוק סקטור חבוט זה, נידונה החקלאות המקומית לגסיסה איטית וכואבת. מאידך מסתבר שפועלים בה עדין יזמים יקרים מפז כמו אסא גיארי. כאלה המסרבים להרים ידיים והמאמצים מודלים מעולם הקיימות. זאת במטרה אחת ברורה - לעזור להציל את הסקטור.

אימוץ פרקטיקות מקיימות, שגם מורידות את טביעת הרגל הפחמנית בגידול חוסכות תשומות יקרות כגון דשן כימי, חומרי ריסוס ודלק וגם מאפשרות (על פי הערכות היזם) לקבע פחמן באדמה באמצעות פוטוסינתזה של צמחים. את טיבן של הפרקטיקות הנ"ל ניתן למדוד ואת תוצאות המדידה ניתן כך מאמינים היזמים להנפיק כ"תעודות פחמן".למעשה ניתן כך להפיק ערך כלכלי ותועלות חדשות ובמקביל: גם להוריד את חותם העיבוד החקלאי בשדה, שיפור תכונות הקרקע והפוריות שלה, וגם לייצר "שירותי סביבה" ומכירתם כתעודות פחמן.

ביום בו נחגג טו בשבט אנו גם נזכרים שוב, שהעידן המודרני החל, ביום בו הפך הטבע לנוף. גם אם לא ברור עדין אם פעילותה פורצת הדרך של חברת קרבון הצפון של גיארי עתידה להטביע את חותמה על כלל החקלאות הישראלית עצם העיסוק בקונספט הזה מעורר עניין וקושר חזרה את עתידו של כדור הארץ והחקלאות האנושית בחיבור מעורר השראה. כולנו מעט סקפטיים כשמדברים איתנו על חדשנות. אבל מבט אחד בעיניו הנוצצות של אסא גיארי לא משאיר מקום לספק : למרות הקשיים החקלאות הישראלית כאן כדי להישאר.

02/09/2023

הקרב הניתש בין שמרנים לבין ליבראליים צובר תאוצה וצורות שונות ומעסיק לאחרונה לא רק ממשלות, מערכות משפט ומוסדות חינוך כאם את האנושות כולה. בעוד אני עצמי מגדיר את עצמי ליבראל במירב הסוגיות ושמרן במקצתן של האחרות, אני עדין טוען בתוקף שלהחליט קטגורית מי צודק יותר זה בערך כמו לקבוע בצורה גורפת שעוגת גבינה טעימה יותר משוקולד או ש'סיינפלד ' טובה יותר 'מחברים'.

בזירה רותחת אחרת וכביכול מנותקת מכיפופי הידיים של הכוחות הליבראליים והשמרנים, התכנסו בכירי הבינה המלאכותית ב'מטא' (הלו היא אם פייסבוק, אינסטגראם ווטס-אפ בין השאר) מול עיתונאים מכל רחבי העולם כדי להכריז על מודל הבינה המלאכותית שלהם אותו כינו שם בשם (הכביכול) יומרני - הבינה האנושית.

את ההפתעה הראשונה סיפקה השותפות מרימת הגבה עם חברת מיקרוסופט. מי שעד כה נחשבה למתמודדת בתחרות ביחד עם חברת OpenAI, מפתחת הצ'אטבוט ChatGPT. אך את ההפתעה הבאמת משמעותית סיפקה שיטת הקוד הפתוח בה פועלת הפלטפורמה המנוגדת לקוד הסגור בו פעולות הפלטפורמות המתחרות. עיקרון לפיו כל משתמש על גבי הפלטפורמה יכול לשכתב הקוד, לשפר אותו ולשנות אותו לפי צרכיו.

שיטה זו, שכבר הוכיחה את עצמה בעבר, יוצרת בעצם פלפורמה אבולוציונית רבת כוח, המנצלת את מה שמכונה כמוח כוורת או חוכמת המונים ומאפשרת לרעיונות פורצי דרך להפוך לחלק אינטגראלי מנחלת הכלל.

איפה כל זה פוגש אותנו במונחים של שמרנות אל מול ליברלאיות ? ובכן את המונח תוכנה חופשית טבע ריצ'רד סטולמן אשר ייסד את פרויקט GNU ואת המוסד לתוכנה חופשית (Free Software Foundation), והוא מתרכז בחופש המוענק למשתמש בתוכנה כערך חברתי.

בעוד אנשים כמו איילון מאסק, סרגיי ברין ואחרים, שעשו את הונם לא מעט בזכות פלטפורמות קוד פתוח ושהיו בעבר מתומכיו הגדולים רואים בקריאת התגר של פייסבוק לא סתם איום מסחרי כאם סכנה אמיתית לאנושות.

לטענתם האפשרות שמנועי בינה מלאכותית רבי כוח יהפכו לנחלת הכלל לא שומטת רק את ייתרונם המסחרי שלהם אלה בעצם מהווה סיכון פוטנציאלי ליכולת השליטה של אנשים בעלי מוסר וכוונות טובות על העתיד.

במילים אחרות הם אומרים : תנו לאנשים המשוכללים והחזקים כיום לנהל את הכוח הזה. אי אפשר לדעת לאן זה יוביל אם לא נדע מי אוחז בהגה הטכנולוגי רב העוצמה הזה. מחד זה נשמע הגיוני. מאידך מדובר בניגון המגן על האליטות ומוקדי הכוח הקיימים.

נשמע לכם מוכר? אולי בגלל שזה בדיוק כמו המאבק אותו מנהלים כיום השמרנים אל מול הליבראלים במוסדות הפוליטיקה העולמית באומרם ללא בושה או מצמוץ: פיקוח ורגולציה זה דבר הכרחי...אבל כל זאת בתנאי שהוא מרוכז בידיים "הנכונות". הידיים שלנו.

נו באמת..כבר אמרנו ?

31/08/2023

בימים אלה ממש מגלים המדדים הכלכליים של סין חולשה, שיש שיקראו לה מפתיעה, בעוד אחרים יומרו צפויה. מבלי להיכנס להווה (שכבר קרה) הרבה יותר מעניין להביט כמו תמיד לעתיד ולשאול את עצמנו האם החולשה הסינית הנה שפעת בלבד, או מחלה ממארת שעתידה להקריס את הגוף הסיני כולו.

אם נכתת את רגלנו בסבך אלפי הפרשנויות, שצצו למצב, אזי נמצא לפחות קונצנזוס אחד שמהדהד לרוחב העיתונות הכלכלית. קונצנזוס זה רואה בהזדקנות האוכלוסייה ובעובדה, שהשנה נולדו בסין קצת פחות מ9 מיליון תינוקות חדשים, סימן מזהיר נוסף לכך ששוק התעסוקה ועימו האימפריה הצהובה נע בנסיעה אחורנית במהירות מסחררת.

מחד מצבה של האומה היפנית, הנמצאת ממזרח (שעברה במאה הקודמת מסלול נסיקה דומה לזה של סין) משרטט גם את עתידה של שכנתה. מאידך הרשו לי להסתייג מאמירה גורפת זו ולטעון: שאנו נמצאים בנקודת מפנה באבולוציה האנושית. כזו שעתידה לשנות כליל היבטים של דמוגרפיה, שעיצבו את החברה, הכלכלה והפוליטיקה מאז ירד האדם מהעץ, יצא מהמערה והחל לפעול בקבוצה.

אחד הנושאים הפחות מדוברים בהקשר של ילודה בפרט ודמוגרפיה בכלל הינו חדירתה של הבינה המלאכותית למחוזותינו. חדירה זו עתידה להחליף אחוז ניכר מהמשרות הקיימות, לייתר באופן ניכר את הנחיצות של אחרות ולעצב מחדש את האופן בו ארגונים, חברות ומדינות פועלות. רוחב היריעה בהקשר הזה כל כך רחב ומידת השפעת אבני הדומינו אחת על השנייה כל כך ניכרת שקשה לנבא כיצד פיצוצי המשנה יעצבו מחדש את מה שנראה לנו עד אתמול כוודאי.

נסכם ונומר רק בהקשר הזה שיחד עם אלפי דינאמקות אחרות גם כוחו של ההמון משנה צורה ועל כן תחזיות דמוגרפיות למשל, ששימשו עד לא מזמן במרכזם של מודלים לחיזוי כלכלות עומד לקרוס בעשורים הקרובים ולשנות צורה לחלוטין.

21/08/2023

דאוס אקס מכינה

כשג'ורג אורוול כתב את המותחן העתידני 1984 הוא שירטט חזון בו מעטים (המחזיקים בכוח בלתי מוגבל) מנתרים, שולטים ומנהלים את כל השאר ביד רמה בעזרת הטכנולוגיה. כמה עשרות שנים אחר כך, כשיצא לאקרנים לראשונה סרטו הבלתי נשכח של ג'יימס קמרון – "שליחות קטלנית", כבר עודכן החזון לסטטוס בו המכונות עצמן הן אלה שמושכות בחוטים ומנהלות את ההצגה.

מבלי להיכנס כרגע לנבואות זעם כבר אין שמץ של ספק, שיום אחד החזון האפוקליפטי הזה, יהיה עתיד אחד אפשרי. זה יתרחש כאשר יחסי הגמולין בין המכונות לבני האדם ישלימו את התפנית המתגבשת וההחלפה בין משתמש למשומש תושלם. עד אז שם המשחק של הרבעון השני של המאה ה-21 הינו היברידיות. משמע שילוב מנצח בין יכולותיו המוגבלות של האדם, לאלה המוגבלות (עדין) של המכונה.

אם נרצה לדקדק אזי מקור המילה היברידי הינו בביולוגיה של המאה ה-19. שם ציין עקרונות של שעטנז ועירוב וחיבור של מין עם שאינו מינו. זהו התחום שבין העולמות המוגדרים, שטח ההפקר שבין גבולות ומִתארים ברורים. בעקבות החיבור בין ישויות נפרדות, הנותרות בנבדלותן גם לאחר החיבור, נוצרת מציאות חדשה - הטרוגנית.

למי שעדין לא נפל האסימון כדי להפנים : היברידיות הנה המפתח להישרדות ולהצלחה בשנים הקרובות. היכולות שלנו לא רק לרתום את כוחם של המכונות למימוש צרכינו, אלה ממש לשלב איתה ידיים בפתרון בעיות וקידום אינטרסים כשותפה מלאה, יפרידו בין מי שישרוד את המעבר בעולמות התעסוקה והייזום ובין מי שיוותר מאחור, יאבד רלוונטיות ויכחד.

לפיכך המלצתי הברורה לכל מי שחפץ חיים להילחם בטכנופוביה שמשתקת אותו ולצלול לתוך עולמות הבינה המלאכותית עכשיו. המהפכה הזו איננה דומה לשום דבר שהכרת קודם. היא מהירה הרבה יותר ועוצמתית יותר מכול כלי שאי פעם עמד לרשותו של האדם והיא הדבר הדומה ביותר למה שהיוונים כינו "דאוס אקס מכינה" (אלוהים מתוך מכונה). הטעות הכי גדולה שאתם יכולים לעשות היא לסמוך על אנשים אחרים שישעו זאת בשבילכם. זאת מהטעם הפשוט : שהעתיד כבר כאן ומהר מאוד אותם אנשים אותם הפקדתם להתנהל מול המכונות עבורכם פשוט יעשו את מה שאתם עושים במקומכם.

13/08/2023

פיתוח עסקי במרחב הכפרי איננו שונה במהותו מזה המתרחש במרחבים האחרים ומתרכז בתהליכים הנעשים על מנת לקדם עסק קיים או ליצור עסק חדש. זאת בדרכים, שאינן נמצאות כרגע, בתוכנית הפעילות הטריוויאלית והאורגנית.

הפיתוח העסקי מקדם תהליכים באמצעות שיתופי פעולה, מיזוגים, רכישות, הנפקות, יזמות, פיתוח שווקים ומוצרים חדשים, איתור והטמעת טכנולוגיות וביצוע פעולות החורגות כאמור מהשוטף היום יומי. הפיתוח העסקי במהותו הוא תהליך דינאמי, חזוני, עתידי, שלא בהכרח כבול לתהליכים בהווה ולמגבלות הקיים והמצוי כרגע ומטרתו לייצר ערך לטווח ארוך לארגון.

את תהליכי התכנון והפיתוח העסקי במרחב הכפרי מתחילים מהגדרות החזון, משימות הארגון והאסטרטגיה העסקית (Vision, Missions and Strategy), על מנת שתהליכי הפיתוח העסקי ינועו בכיוון הנכון ובהתאם לDNA העסקי הקיים והרצוי. במקביל למרחב האפשרויות חשוב לא פחות להבין, כבר למן ההתחלה, מהם מרחב המגבלות החל על הארגון, האזור או המיזם .גופים סטטוטוריים כגון רשות מקרקעי ישראל, מוסדות התכנון האזוריים והארציים ורגולציה קיימת ומתהווה מהווים נדבך משמעותי ביותר בגיבוש תפיסת האפשרי והבלתי אפשרי בכול מרחב.

כמנהלי פיתוח עסקי למודי ניסיון אנו מעורבים בכל תהליך ארגוני מהותי, החל בפיתוח מוצרים ושירותים, יצירת אסטרטגיות שיווקיות, איתור ערוצי הפצה חדשים ומנועי שיווק חדשניים. בנוסף אנו עוסקים בפיתוח והובלת תהליכי מכירות אסטרטגיות, תכנון כניסה לשווקים חדשים, פיתוח עובדים ומנהלים, הקמת יחידות רווח חדשות ומחלקות מקצועיות, ניהול שיתופי פעולה וניהול ספקים, קידום וליווי תהליכי מיקור חוץ, ניהול משא ומתן וסגירת עסקאות ברמת המקרו הארגונית. בנוסף כחלק בלתי נפרד מהבנת הפוטנציאל הטמון בכך אנו דוחפים את הארגון ליישום טרנספורמציה דיגיטלית ומלווים אותו בתהליך הרכש הטכנולוגי והטמעת הידע החדש בארגון.

רוצים לדעת עוד? אודות מה ניתן לעשות כדי לדחוף גם את הארגון שלכם אל תוך המאה 21? צרו איתנו קשר עוד היום.

09/05/2023

בואו נדבר רגע על קארפור. כניסת המותג הזה לארץ נעשית בתזמון מנצח ועם כמה הזדמנויות, שאם ינוצלו נכון, יכולים להביא להזנקת המותג החדש הזה קדימה, בדרך לתפיסת נתח שוק משמעותי ולטלטול הענף כולו. אז הנה בקצרה למה אני חושב שזה יצליח ומהן בכול זאת חמש הנקודות הקריטיות להצלחה (CSF) של המותג הזה בישראל - בנקודת הזמן הזו :

1. מחיר. זו כמובן הקלישאה הכי ישנה בענף אבל היכולת של קארפור לנצל את כוח הקניה הגלובאלי שלו שמתרגם למותג הפרטי של הקבוצה (PL) עשוי וצריך להביא בשורה הרבה מעבר למדפי הגבינות, שמן הזית והדבש שם כבר ראינו סנוניות ראשונות של מחירים שעדין לא הכרנו.

2. אריזה. כל מי שפילס דרכו בין מדפי הסופרים באירופה יודע שיש שם בשורה בצורה בה נארזים המוצרים הן בפן האסטטי והן בפן הפרקטי שמביא בשורה במיוחד למדפי הפירות והירקות והאוכל המוכן. הבשורה הזו שווה חדשנות ושווה ואוו בקרב הלקוח הישראלי ואין לי ספק שזה גם יתורגם למכירות.

3. אסתטיקה. נגענו בזה בקצרה בסעיף הקודם אבל בשורה אסתטית הנה הרבה יותר מאריזת המוצר היא מתחילה בלבוש של הצוות, ממשיכה לעיצוב המדף ומסתיימת באופן בו נראים המקררים והחלל כולו. כל מי שכף רגלו דרכה למשל בסופרים של הרשת הקטנה של המגזר הערבי שעונה לשם מרכז המזון מבין על מה שאני מדבר ויודע שהמודל אותו הם העתיקו מבחינה עיצובית עדין לא נחת בשאר רשתות הסופרים הישראליות.

4. חדש. אם יש משהו שהישראלים למדו לשנוא בארבע השנים האחרונות, מאז פרוץ נגיף הקורונה, זה את האחוז העולה ועולה של סל המזון מסך ההוצאה החודשית שלהם. יחד עם העלייה הזו התגבשה גם שנאה כלפי כלל השחקנים בענף שאף אחד לא נתפס כיום ככזה המביא בשורה ללקוחות הנאנקים תחת הטיפוס הבלתי פוסק של הקטגוריה הזו. שחקן חדש נתפס כרגע כשחקן נקי ובמידה וידע לשלב את נוכחותו החדשה גם במונחים של אסתטיקה ומחיר הוא עשוי להסיט הרבה טראפיק של קהל מהשחקנים הישנים והחבוטים בענף.

5. מה שמשלים את כל מה שכתבתי לפני כן זו כמובן חווית השירות. הישראלים, שכאנדר-סטייט מנט אומר שאינם ידועים בחוויית השירות אותה הם מעניקים ללקוח, צריכים לקבל כאן משהו אחר על מנת שיעזור לבדל את המותג ולצבוע אותו בסגול עם ניחוח אירופאי. אם מנהלי המותג ישכילו להצעיר את צוות השירות ולהכניס בו תודעה עמוקה ורחבה הכוללת בין השאר חיוך, פרו-אקטיביות ומהירות תגובה זה עשוי להיות האס האמיתי בחבילה כולה.

לסיכום : במידה ותשכיל קארפור וזכייניה הישראלים לבצע כהלכה את חמשת הנקודות הקריטיות שציינתי היא תגלה שהשוק הישראלי לא רק חדיר כאם גם רעב לשחקן דומיננטי חדש במגזר.
במידה ולא היא תמצא את עצמה מדשדשת בתוך אוקיינוס אדום של תחרות ותיגרר למחוזות הרבה פחות פופולריים בתחרות על ליבו של הצרכן הישראלי, שיתורגמו כמובן ישירות לפוטנציאל הרווח שלה.

Zoom-In

09/10/2024

03/08/2024

25/07/2024

17/07/2024

30/04/2024

10/03/2024

25/01/2024

02/09/2023

31/08/2023

21/08/2023

13/08/2023

09/05/2023

Address

Telephone

Website

Alerts

Shortcuts

Share

Category