01/02/2026
אם הצלחתם ואתם מתוסכלים-
זה לא באג… זה ה-ד-ו-פ-מ-י-ן 🧠
לדופמין יצא מוניטין של 'הורמון הנאה',
אבל התפקיד האמיתי שלו הרבה יותר
מעניין - וגם הרבה יותר חשוב.
דופמין אחראי על מוטיבציה
וציפייה - הוא גורם לנו להתרגש רק
מהמחשבה שיהיה לנו משהו חדש, ולכן
יש לו תפקיד משמעותי בצמיחה שלנו
ובזכותו אנחנו אנשי עשייה -
יוזמים, מתפתחים ומתקדמים.
בניסוי (מכוער) בו נטרלו את הדופמין
לחולדות, הן מתו ברעב. הן אפילו לא
מצאו מוטיבציה לאכול. הוא עד כדי כך
קריטי להישרדות והתפתחות
אבל.. .אליה וקוץ בה🔻
בחדר האימון פוגשים, את הצד
השני של המטבע. פוגשים אנשים
ש"הגיעו ליעד" השיגו את מה שרצו -
בית עם גינה, משפחה יפה,
חשמלית בחנייה ומשרה בטוחה.
אבל דווקא שם, אחרי שהשיגו הכל
הם מרגישים תסכול, כי אין יותר את
מה (או את מי) לכבוש והדופמין כבוי
אז מה עושים?
האינסטינקט הראשוני הוא לחזור
ולחפש ריגושים - להחליף עבודה,
לעבור דירה, ולקחת על עצמם פרוייקטים
רק כדי לקבל עוד כמה טיפות של דופמין
אבל, יש דרך טובה ויציבה יותר
אפשר לעורר את הסקרנות, למצוא
תשוקה בתוך מה שכבר עמלנו להשיג,
ולהתחיל לחיות בסיפוק ואושר- בלי
להיות עבדים של ה"עוד"
איך עושים את זה?
אפשר ללמוד בסדנאות, לקרוא ספרים,
לצאת לריטריט, ולשנן מנטרות של
'חצי הכוס המלאה' - הכל יעבוד.
אבל הדרך הכי עוצמתית ומהירה
היא עבודה אישית - אחד על אחד
בחדר האימון.
אם הגיע הזמן שלכם להפסיק
לרוץ במעגלים, מוזמנים ליצור קשר
ונעבוד על זה ביחד >