Career Tips 4 Geeks

18/06/2026

מה קורה כשלוקחים את המושג "עבודה מרחוק מכל מקום בעולם" לאקסטרים 🤣?

בטח כבר התחברתם לפגישות זום ממקומות מוזרים כמו חוף הים, הרכב או אפילו המקלחת, אבל בטוח שלא חשבתם לעשות את זה מרכבת הרים.
עד עכשיו.

בקטע וידאו באורך כדקה שהועלה ליוטיוב, נראה עובד מדרום קוריאה בשם נאם יאנג-סיק יושב ברכבת הרים נוסעת כשלפטופ על ברכיו ומאחוריו מסך ירוק מקרטון שמקרין משרד ביתי מסודר.

הקולגות שלו מנסים לשמור על ארשת פנים רצינית בזמן שהוא מתנועע בפראות, נעלם וחוזר מהמסך, ושיערו מתנופף ברוח.

"היי, נאם, יש לך מאוורר שמכוון ישר לפנים שלך או משהו?" שואל המנהל שלו.
"אה, פשוט השארתי את החלון פתוח," משיב נאם. "די סוער."
"מה עובר על נאם היום?" תוהה המנהל בהמשך, כשהמסך שלו קופא כנראה באמצע ירידה חדה.
"המחשב כמעט נפל." עונה נאם.

בנקודה הזו, כנראה שהוא טכנית אומר את האמת.

לקראת סוף הקטע, הסרטון נחתך לפרומו קצר לרכבת הרים חדשה בנושא לווייתנים, וחושף שכל הסיפור היה פרסומת. ועדיין, כל השאר אמיתי והסרטון אכן צולם תוך כדי נסיעה ברכבת הרים.

לפי הפרסום הדרום-קוריאני Yonhap News TV, הסרטון שהפך לוויראלי היה חלק מקמפיין שיווקי ויראלי שהופק על ידי תחנת השידור גוֹרֵה של מחוז נאם-גו באולסן, גוף עירוני שמקדם אטרקציות תיירות מקומיות.

הקטע הספציפי הזה היה פרסומת לפארק שעשועים חדש שבו רכבת ההרים המדוברת.

ואני אומרת: סוף סוף ישיבה שלא יכלה להיות אימייל... 🤣

🎢 국내 최초! 시속 40km로 장생포를 질주하는 웨일즈카트 오픈! 🎢고래문화특구 장생포에 새롭게 등장한 웨일즈카트!...

17/06/2026

מה תעשו אם אתם חולים דווקא ביום של ראיון עבודה חשוב? תלכו לראיון או שתדחו אותו?

ומה תעשו אם זה קורה לאחר שכבר דחיתם פעם אחת, ולצערכם אתם עדיין לא מרגישים מספיק טוב. האם תדחו בפעם השניה או שתלכו לראיון?

ונניח שהמנכ"ל שאתם אמורים לפגוש מבין שאתם חולים ומציע בעצמו לדחות ביום? האם תתעקשו ללכת בכל זאת?

אני שואלת כי קראתי פוסט בלינקדאין של פאונדר אחד שדיבר בדיוק על זה. הוא סיפר על מועמדת שדחתה ראיון פעם אחת, ואז עדכנה יום לפני הראיון השני שהיא עדיין חולה. המנכ"ל אמר שזה יכול לחכות והציע לה לדחות שוב עד שתרגיש טוב, אבל היא החליטה דווקא כן להגיע. עם גרון ניחר ואף סתום.

בפוסט הוא הוסיף שבדיוק בגלל זה הוא החליט לשלול אותה: "לתפקיד נדרשת יכולת הבנה של הקשרים, תזמון ורמזים, בין אם הם בהקשר של לקוחות או בכלל של סיטואציות. החלטתה של המועמדת להגיע לראיון הצביעה על חוסר יכולת לקרוא את המצב, ולכן היא אינה מתאימה לתפקיד".

הפוסט עורר במהירות ביקורת חריפה, ומשתמשים רבים טענו שההחלטה מתעלמת מהמציאות של שוק עבודה תחרותי.
אחד המגיבים כתב שהגעה לראיון למרות מחלה יכולה דווקא להעיד על מחויבות, והוסיף שאותו מנכ"ל הפסיד עובדת מסורה.
מגיבים רבים ציינו שמועמדים חוששים לאבד הזדמנויות אם ידחו ראיון. “מספיק שלא תענה לשיחת טלפון, ופיספסת את ההזדמנות” אמר אחד מהם.
כמה מהם גם הטילו ספק בעצם הרעיון של הערכת שיקול דעת על סמך מצב בריאותי, וטענו שמועמדים מסוגלים להחליט בעצמם אם הם כשירים להגיע לראיון או שלא.

נווו, אז מה דעתכם? הייתם הולכים לראיון חולים? והאם הייתם שוללים מועמד שמגיע חולה?

14/06/2026

כשסיימתי את התיכון וכל החברים שלי כבר התגייסו, לי היו חודשיים נוספים עד לגיוס.
והשתעממתי... אוי כמה שהשתעממתי...
אלה לא היו שנים של אינסטגרם ויו-טיוב, ובטח שלא נטפליקס.

אז חיפשתי לי מה לעשות. בחנות ספרים נתקלתי בחוברות דקות ללמידת שפת Basic (יש מצב שאתם צעירים מידי בכדי להכיר). זו היתה סדרה של חוברות עם כריכה צבעונית, 1, 2, 3... (אולי היו יותר, אבל אני נעצרתי שם).

קניתי אותן.
והתחלתי ללמוד בייסיק לבד. אפילו תכנתתי מעין נר דולק כזה שפתאום מגיעה רוח ומכבה אותו (ואני גאה בזה מאוד עד עצם היום הזה 🤣).

עכשיו תראו... מעולם לא נמשכתי יותר מידי למחשבים, דווקא העדפתי לקרוא מעריב לנוער וללכת לחוף גורדון ולקולוסיאום... אבל, לגורל יש דרכים משלו...

לקראת סוף הטירונות, המ"כיות לקחו אותנו לשיחה אישית שנראתה חסרת משמעות (לכאורה)... "ספרי לי קצת על עצמך", שאלה המ"כית שלי, "ומה עשית בחופש בכל השבועות לפני שהתגייסת?".
"טוב... אה..." עניתי לה בחשיבות עצמית, נזכרת בגאווה בנר הזה שנכבה מעצמו, "בשבועות האחרונים אני לומדת לתכנת באופן עצמאי". זה היה הדבר האחרון שעשיתי, כך שזה היה גם הדבר הראשון שקפץ לי בראש לספר לה.

בואו נריץ את הזמן קדימה: כמה ימים אחרי זה שובצתי לקורס בממר"ם, ואחרי זה בזכות השילוב בין השירות הצבאי והלימודים באונ'- התקבלתי מהר מאוד לעבודה בחברת השמה להייטק (כשהענף עוד היה בחיתוליו) וכל השאר היסטוריה.

למעשה, כל הקריירה שלי היא תוצאה מתגלגלת של תכנות של נר שנכבה מעצמו בבייסיק.

ולמה אני מספרת לכם את כל זה פתאום עכשיו, פתאום היום?

ובכן, כל חוויית חיים בין אם זה איפה גדלתם, פרויקט צדדי שעשיתם, התנדבות כלשהי, שירות צבאי, תחביב, בן זוג שעובד במשהו... כולן בונות הון של ניסיון שמבדל אתכם.
הערך שלכם כבני אדם וכעובדים והמאפיינים הייחודיים שלכם, הם לא רק הדברים שכתבתם בקורות החיים ושאתם מספרים בראיונות עבודה, אלא גם אותו שילוב ייחודי של אופי, מיומנויות, חוויות, כישלונות, ומשברים, ומה שלמדתם מהם.

תזכרו את זה כשאתם מחפשים עבודה ומוזמנים לראיונות. לפעמים דווקא הדברים שלא נכנסים בצורה מסודרת לקורות החיים הם המבדלים החזקים ביותר שלכם.

אז לי זה קרה עם נר שתיכננתי בבייסיק. מעניין איזה מידע אתם יכולים לספר על עצמכם שעשוי לבדל אתכם כשאתם מחפשים עבודה...

זה אחד מהדברים שאני עושה בפגישות יעוץ. למצוא את המידע החמקמק הזה, ולא תאמינו איזה תופינים אני מוצאת ככה.
רוצים גם? צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת היעוץ לחיפוש עבודה:
054-738-0310

11/06/2026

המועמד הזה השיג 12K יותר במשכורת רק בגלל ששתק.

איך זה קרה?

רגע, לפני זה, בואו נתחיל דווקא עם עובדה:
אנשים לא אוהבים שתיקות.
גם אתם בטח לא אוהבים שתיקות.
"שתיקה מעיקה"- מכירים את הביטוי הזה? אולי גם מביכה...

ובגלל שאנשים לא אוהבים שתיקות, הם תמיד ינסו למלא אותן בדיבורים.

לפעמים זו טעות.

אז הסיפור הוא כזה: מחפש עבודה אחד פירסם באתר רדיט שהוא עבר תהליך גיוס ארוך באיזושהי חברה. לאחר 4 שלבים, כשסוף סוף זומן לשלב האחרון וקיבל הצעה, הוא הגיע אליו ממש באפיסת כוחות. רק בכדי לגלות שההצעה נמוכה ב 15% מהשכר שדובר עליו בתחילת התהליך.

בשלב הזה רוב האנשים יתחילו לדבר, להגיד שזה לא מה שדובר עליו וכן הלאה... גם מיודענו כמעט הגיב ככה, אבל החליט לשנות גישה. במקום להגיב הוא פשוט שתק.
"אלה היו 30 השניות הכי בלתי נסבלות בקריירה שלי" הוא כתב בפוסט.
"פשוט ישבתי שם ובהיתי בקיר שמולי", הוא הוסיף.

את הסוף של הסיפור, כבר כתבתי בהתחלה..- המגייסת שמיהרה לקטוע את השתיקה המביכה התחילה להסביר למה התקציב מוגבל ושבכל מקרה יש בנוסף לשכר גם תנאים ממש טובים...

אבל המועמד המשיך לשתוק.

"אתה יודע מה? אני אנסה לדבר שוב עם המנהל ונבדוק אם אפשר לשפר לך את השכר" היא הוסיפה.

שורה תחתונה: 10 דקות אחרי זה ההצעה המתוקנת היתה גבוהה ב 12K פלוס מענק חתימה.

1000 תגובות קיבל הפוסט הזה, עד שאחד סיכם: מסתבר ששתיקה היא הנשק הכי פחות נוח, אבל הכי יעיל במשא ומתן.

אז מה אתם אומרים? איך אתם הייתם מגיבים? והאם גם אתם השגתם פעם משהו רק בגלל ששתקתם?

08/06/2026

מה עושים בראיון עבודה כשלא מסכימים עם המראיין?

אולי זה פיתרון טכני למשהו (שאתם הייתם פותרים ממש אחרת), אולי איזו אבחנה או דעה שלו שהיא ממש שחור/לבן (למרות שבפועל לדעתכם יש המון אפורים), ואולי דווקא איזו עובדה שהוא מציג ושאתם בטוחים ב 100 אחוזים שהיא שגויה.

כך או כך, די ברור שאתם לא באותו הראש ולא מסכימים.

מה עושים אז?

האם נכנסים עוד יותר עמוק לתוך הויכוח כדי להוכיח שהוא טועה?

כנראה שלא כדאי.

אז מה במקום?

קבלו את שיטת הקונפליקט הפרודוקטיבי.
במקום להתווכח ולנסות "לנצח", כדאי למסגר מחדש את אי ההסכמה כסקרנות.
מחקרים מצאו שניהול שיח מתוך רצון ללמוד גורם לאנשים להיות פתוחים יותר לדעות שלכם.

כשמתעמתים עם מישהו, הסיכוי שישנה את דעתו וגם יודה בזה היא נמוכה. סביר להניח שהוא לא יעשה את זה גם אם תציגו לו הר של טיעונים וראיות. אבל אם תגרמו לו להרגיש שאתם סקרנים ופתוחים לשמוע, יש סיכוי גבוה יותר שגם הוא ישנה פאזה.

איך עושים את זה בפועל בראיונות עבודה או בכל סיטואציה אחרת של חוסר הסכמה בעבודה?

הטריק הוא להכניס מעט אי ודאות לאופן שבו אתם מתבטאים, ובמילים אחרות, המטרה היא להישמע סקרנים באמת, כלומר לא להוטים להתווכח, אלא להבין.

“מעניין שאתה אומר את זה. הייתי בטוח ש…”
“אני תוהה אם…”
“יכול להיות שאני טועה, אבל…”
“מצחיק, לי הייתה תוצאה אחרת…”
“אני סקרן... איך הגעת למסקנה הזאת?”
“מצד אחד אני מבין מה אתה אומר, מצד שני…”

תגובה כמו: “לא חשבתי על זה ככה, אתה יכול להסביר למה?” הופכת את זה לשיחה על הרעיון עצמו. ואם בסוף לא תסכימו זה גם בסדר, כי אף אחד לא מרגיש שהוא הפסיד בוויכוח.

כשזה קורה בראיון עבודה, המטרה שלכם היא לא בהכרח לצאת צודקים, אלא להראות שיקול דעת, יכולת הקשבה, גמישות, ואולי אפילו חוסר אגו.
מראיינים הרי לא בודקים רק ידע טכני, אלא גם יכולת להתמודד עם סמכות, עם לחץ, ועם דעות אחרות.

“מעניין, אני מבין למה אתה אומר את זה. אצלנו נתקלתי גם בגישה אחרת, אשמח להבין מה היתרון שאתה רואה בפתרון שלך?"

“יכול להיות שאני מפספסת משהו, אבל איך הגישה הזו מתמודדת עם X?”

“אני רואה את ההיגיון, ובמקביל אני תוהה אם יש כאן trade-off שצריך לקחת בחשבון.”

“אם אני מבינה נכון, הדגש אצלך הוא על X אצלנו פתרנו את זה קצת אחרת, בעיקר בגלל Y."

כל הניסוחים האלה יוצרים שיח, אבל לא נשמעים כמו התנגדות אוטומטית/ ויכוח.

שורה תחתונה? כשעלול להתפתח ויכוח בראיון, אתם לא צריכים לשאוף לנצח בויכוח, וגם לא לוותר על ההתחלה כאילו אין לכם שום ביטחון עצמי. במקום זה צריך להראות שכשיש מחלוקת אתם יודעים לברר, לשאול שאלות חכמות, לרצות ללמוד, להקשיב ולהיות פתוחים לדעות אחרות.

זה מאוד עדין, אבל אם תלמדו להפוך אי הסכמות לסקרנות, תיצרו את הרושם שאתם יודעים לעבוד עם אנשים, לא נגדם.

מציעה לעשות save לפוסט הזה ולשלוף אותו כשתתכוננו לראיון העבודה הבא.
ולעוד טיפים- צרו קשר לקבלת פרטים על פגישת ההכנה לראיונות עבודה:
054-738-0310

03/06/2026

אתם עונים את התשובות הכי טובות שלכם בראיון העבודה בשני תזמונים. למרבה הצער, שניהם מחוץ למשרד המראיין.

מתי זה קורה? זה קורה ליד הדלת ובחדר המדרגות.

וזה כל כך שכיח עד כדי שקיימים 2 אפקטים פסיכולוגיים שמתארים את התופעה.

על סינדרום חכמת חדר המדרגות כבר כתבתי לפני שנים. תקציר הפרקים הקודמים: מדובר במשהו שאין מי שלא חווה- התשובה הכי טובה, הרעיון הכי טוב, התגובה הכי חזקה למשהו שמישהו אמר או שאל אתכם צצה באיחור, כשהשיחה כבר הסתיימה.

למה קוראים לזה חכמת המדרגות?
את המונח טבע הפילוסוף הצרפתי Denis Diderot במאה ה־18, עקב שאלה קנטרנית ששאל אותו אחד המוזמנים בזמן ארוחת ערב מרובת משתתפים, ושלא ידע לענות עליה. למרבה הפלא והמבוכה, תשובה מעולה צצה לו דווקא כשיצא מבית מארחיו ובאיחור מצער.

לסינדרום הזה יש בן-דוד פחות מוכר ושמו "אפקט ידית הדלת". כאן לא מדובר בתשובה שנזכרים בה באיחור, אלא במידע חשוב שלא נאמר במהלך כל השיחה ויוצא דווקא ברגע האחרון.

למשל: יש לכם תור אצל הרופא, אתם יושבים אצלו רבע שעה, הוא בודק אתכם וממליץ על תרופה כלשהי, כשסיימתם ואתם קמים- עם היד על ידית הדלת- אתם מוסיפים: "אגב, לא אמרתי לך... אבל בשבוע שעבר הרגשתי פעמיים כאב ממש מוזר בחזה".

מה קרה פה? מה שקרה זה שהמידע הכי חשוב, שיכול היה לשנות את כל תסריט השיחה ואת המסקנות (אם היה עולה מההתחלה), עלה רק בסוף.

הבעיה היא שזה (כמו סינדרום חדר המדרגות) קורה להמון מחפשי עבודה גם בראיונות. התשובה הכי טובה עולה אחרי שיצאנו מהראיון, או במקרה כשאנחנו רגע לפני סיום.

“אה, לפני שאני הולך, שכחתי לציין שגם הובלתי פרויקט אסטרטגי בינלאומי.”
"‘אגב, שכחתי לספר שבחברה הקודמת מצאתי פיתרון לתקלה, שחסך מיליון דולר בשנה."

למה זה קורה?
אולי בגלל מבוכה, אולי פחד וחשש מהתגובה, אולי בגלל חוסר מודעות...
ואולי זה דווקא בגלל שרק לקראת סוף הראיון אנחנו מתחילים להרגיש בנוח.
בדקות הראשונות אנחנו דרוכים ולחוצים, ורק אחרי 30–40 דקות כשנרגעים מספיק כדי להבריק - הראיון נגמר.

לשתי התופעות יש את אותו המקור- מגיעים לראיון בלי תכנון מסודר של המסרים שרוצים להעביר ובלי הכנה מספיק טובה.

ככל שההכנה טובה יותר, כך קטן הסיכוי שההישג הכי מרשים יישאר ליד הדלת או שהתשובה הכי טובה תצוץ לכם בחדר המדרגות.

והכנה טובה לא נועדה רק להרשים את המראיין, אלא גם למנוע את החרטה שמגיעה שעה אחרי הראיון.

זו הסיבה לכך שאם אתם כבר חודשים מחפשים עבודה, מגיעים לראיונות והם תמיד בוחרים בסוף במישהו אחר, אתם צריכים הכנה לראיונות- כדי שהגרסה הטובה ביותר שלכם תופיע כבר בדקה הראשונה של הראיון!

זכרו: מעסיקים לא מגייסים לפי מה שיכולתם או התכוונתם להגיד, הם מגייסים לפי מה שאמרתם בפועל.

איך עושים את זה? מתקשרים אלי ומתאמים פגישת הכנה: 054-7389310.

01/06/2026

תראו איך אתם נראים 👀 !

לפי לינקדאין, פרופילים עם תמונת פרופיל מקבלים עד פי 21 יותר צפיות, פי 9 יותר בקשות חיבור ופי 36 יותר הודעות.

ולמרות זאת, אני עדיין נתקלת בפרופילים בלי תמונת פרופיל, או בכאלה שהתמונה שלהם פשוט לא טובה.

תמונה הופכת את הפרופיל לאמיתי ואנושי יותר, וכשהיא טובה, היא יכולה ליצור את הרושם הנכון.

אז איזה פרמטרים הופכים תמונת פרופיל לטובה? הנה כמה שמתבססים על מסקנות ממחקרים:

- חיוך יוצר תחושה של אדם נחמד, חביב וחברותי. כזה שאולי גם יהיה נעים לעבוד איתו. מחקר שפורסם ב-European Journal of Social Psychology מצא כי אנשים מחייכים דורגו גבוה יותר במדדים של כנות, חברותיות ומקצועיות. זאת ועוד, חיוך אמיתי שמגיע עד לעיניים הוא משמעותית אפקטיבי יותר מחיוך מזויף.

- קשר עין ומבט ישיר למצלמה בונים אמון. מבט כזה יוצר תחושה של יושר וחיבור. מחקרים מראים באופן עקבי שתנוחה כזו יוצרת תחושה של פתיחות וביטחון, לעומת תמונות שבהן המבט והגוף מופנים הצידה.

- זום נכון. כשמסתכלים על הפרופיל שלכם מהאפליקציה בטלפון, התמונה קטנה מאוד. במסכים מסויימים גם בדסקטופ התמונה ממש גמדית. זה אומר שאם בנוסף בחרתם בתמונה שאתם מצולמים בה מרחוק, בקושי ניתן לראות את הפנים שלכם. מסגור של ראש וכתפיים (כמו תמונת דרכון) הוא תמיד הכי מומלץ, כדי שאפשר יהיה לראות אתכם בבירור.

- רקע פשוט וככל האפשר נייטרלי עובד טוב יותר. הוא עוזר להתמקד רק בכם במקום בנוף שמסביבכם, כך שאם בחרתם בתמונה מתוך טיול בהרים או עם נוף לשקיעה- זה הזמן להחליף אותה.

- מאיזה טעויות שכיחות ופטאליות צריך להתרחק כמו מאש 🔥 :
משקפי שמש
תמונות ישנות שכבר ממש לא נראות כמוכם
תמונות מטושטשות, בגודל קטן יותר מהמסגרת של לינקדאין או באיכות נמוכה
תמונות קבוצתיות
תמונות מחופשה
סלפי
תמונות עם פילטרים מוגזמים או מראה מלאכותי של בינה מלאכותית, אה וגם אוואטרים למיניהם

אז מה נשאר לעשות עכשיו? כנראה שלבחון את התמונה שלכם ולרוץ לשנות אותה, אם היא מופיעה פה ברשימה...

27/05/2026

תגלו לי, האם שאלתם פעם את המראיין בראיון עבודה:

"אשמח לשמוע מה דעתך לגבי ההתאמה שלי לתפקיד והמשך התהליך."

אם כן, מה קרה?
ואם לא, למה לא בעצם?

25/05/2026

יש לכם סטנדרטים גבוהים ודרישות גבוהות מעצמכם, לכן אתם גם ביקורתיים קודם כל כלפי עצמכם.

יש לכם יכולות מיוחדות שהסביבה שלכם לא תמיד רואה.

אתם אוהבים כשמעריכים אתכם מבחינה מקצועית, אבל מתקשים עם ביקורת לא הוגנת.

אתם מקצועיים מאוד, ולפעמים גם רציניים, אבל עם האנשים הנכונים יוצא מכם צד קליל ומשוחרר.

אתם אוהבים יציבות, אבל עמוק בפנים גם צריכים שינוי מידי פעם.

נכון שתיארתי פה בול אתכם? 🎯

אל תדאגו, אני לא קוראת בקפה/בקלפים/מחשבות, אבל מזל טוב, כרגע חוויתם את אפקט ברנום פורר! 💡

מה זה? ואיך זה קשור לחיפוש עבודה? פה:

אתם אוהבים כשמעריכים אתכם מבחינה מקצועית, אבל מתקשים עם ביקורת לא הוגנת. יש לכם יכולות מיוחדות שהסביבה שלכם לא תמיד רואה. אתם מקצועיים מאוד, ולפעמים גם רציניים, אבל ע....

18/05/2026

יאללה, בואו נבדוק אם הם באמת מקיימים ולא רק מבטיחים:

שלחתם קורות חיים או התראיינתם והתשובה שלילית.

המעסיק שולח לכם מייל בסגנון: תודה על פנייתך, לאחר בחינה מעמיקה החלטנו להמשיך עם מועמדים אחרים. קורות החיים שלך נשמרו במאגר וניצור קשר במידה ותימצא/י מתאימ/ה למשרה רלוונטית אחרת בעתיד.

ועכשיו הקטע המעניין: באיזו שכיחות זה באמת קורה?

אז בואו תגלו לי- זה קרה לכם שמעסיק חזר אליכם מספר שבועות/ חודשים/ שנים אחרי הפניה המקורית?