Coach Perry Social Impact

26/07/2026

כשהחברה שנתנה לי את העבודה הראשונה, הפכה ללקוחה שלי

לפני כמעט 30 שנה נכנסתי ל-Amdocs כמהנדס תוכנה צעיר.

זו הייתה תחילת הדרך שלי בעולם ההייטק. עוד לפני כן שירתי בחיל המודיעין ועבדתי בתחום המחשוב, אבל אמדוקס הייתה המקום שבו הקריירה שלי באמת קיבלה צורה.

עברתי שם את משבר באג 2000, למדתי, התפתחתי, וצברתי ניסיון שהמשיך ללוות אותי במשך שלושה עשורים.

אם מישהו היה אומר לי אז, שיום אחד אחזור לאותה חברה, לא כמהנדס, אלא כמרצה וכמאמן בתחום הגיוון, ההכללה והשייכות, כנראה שלא הייתי מאמין.
אבל זה בדיוק מה שקרה.

בשנה שעברה עמדתי מול עובדים ומנהלים באמדוקס והעברתי את ההרצאה שלי, "This is Me".

פתאום הבנתי עד כמה הדרך המקצועית שלנו אינה קו ישר.
אנחנו נוטים לחשוב שזהות מקצועית היא משהו קבוע.
אני מהנדס.
אני מנהל.
אני איש מכירות.
אני מעצב.

אבל אולי זו רק תמונת מצב, לא ההגדרה שלנו.

היום, כשבינה מלאכותית משנה מקצועות, תפקידים וארגונים בקצב שלא הכרנו, אני פוגש הרבה אנשים שמרגישים אי ודאות.

יש מי ששואל את עצמו האם המקצוע שלו ישרוד.
יש מי שמרגיש שהוא כבר לא נהנה ממה שהוא עושה.
ויש מי שחולם על שינוי, אבל חושש להתחיל.

אולי דווקא התקופה הזאת מזמינה אותנו לשאול שאלה אחרת.
לא "איך אני שומר על הזהות המקצועית שלי?"
אלא,
"איזו זהות מקצועית חדשה אני יכול לבנות, על בסיס כל מה שכבר למדתי?"

המעבר שלי מהנדסת תוכנה לעולם האימון, ההרצאות וההשפעה החברתית לא מחק את שלושים שנות הניסיון שלי.
להפך.
הוא הפך אותן לנכס.

כל מה שלמדתי על מערכות, אנשים, פתרון בעיות, הקשבה והובלת תהליכים, פשוט קיבל הקשר חדש.

זו התקווה הגדולה של העידן הזה.
לא חייבים להתחיל מחדש.

אפשר לבנות את הפרק הבא, מתוך כל מה שכבר בנינו.
הסיפור הזה הוא ההוכחה שזה אפשרי.

23/07/2026

בשנים האחרונות שוק ההייטק לימד אותנו שיעור שלא כולנו רצינו ללמוד.

פעם חשבנו שקריירה יציבה נבנית מניסיון, מהצלחות ומקורות חיים מרשימים.

היום המציאות השתנתה.

בינה מלאכותית משנה תפקידים, ארגונים מתייעלים, צוותים מצטמצמים, ואנשים מצוינים מוצאים את עצמם מחפשים את הצעד הבא.

וגם מי שלא פוטר, לא תמיד מרגיש בטוח.

אני פוגש יותר ויותר אנשים שמגיעים לעבודה עם תחושה של חוסר ודאות. הם שואלים את עצמם:
"האם גם התפקיד שלי ישתנה?"
"איך אני נשאר רלוונטי?"
"לאן כדאי לי להתפתח עכשיו?"
"מה באמת הערך שאני מביא לעולם החדש?"

אלה שאלות אמיתיות. ואין בהן שום חולשה.

החדשות הטובות הן שלא חייבים להתמודד עם התקופה הזו לבד.

לפעמים כל מה שצריך הוא לעצור לרגע, לעשות סדר במחשבות, להבין מה החוזקות שלכם, לזהות הזדמנויות חדשות, ולבנות תוכנית פעולה שמתאימה למציאות של היום, לא לזו של לפני חמש שנים.

אם אתם מרגישים שאתם צריכים את הדחיפה הזאת, אשמח ללוות אתכם בתהליך אישי של קואוצ'ינג ומנטורינג, המבוסס על כמעט 30 שנות ניסיון בעולם הטכנולוגיה, לצד שנים של ליווי אנשים, מנהלים וארגונים בתקופות של שינוי.

לפעמים שינוי הוא לא סוף הדרך.

לפעמים הוא פשוט ההתחלה של הדרך הנכונה.

📞 050-30-45-78
📧 [email protected]

22/07/2026

היום התחלתי את פרוייקט הפיתוח הראשון שלי באמצעות AI!

במשך 30 שנים, בתור מהנדס DevOps, פיתחתי מערכות שונות לארגונים שונים בצורה ידנית ונהנתי מכל רגע (כמעט... זה לפוסט אחר 😉) והיום אני עושה את הקפיצה המתבקשת ומתחיל לפתח באמצעות בינה מלאכותית.

כבר הקמתי את צוות הפיתוח שלי :) ואת סביבת הפיתוח בה הצוות ישתמש ואנחנו כבר בלשהי יצירת מוצר "Hello World" לבדיקת יכולות הצוות והפלטפורמה ותוך כדי חלוקת תחומי אחריות מתאימים לכל חבר/ת צוות.

חייב להודות שאני מאד נהנה מהידע שצברתי במהלך השנים במיוחד בתחום ה-DevOps, ידע שמאפשר לי להסתכל על דברים בצורה מערכתית מצד אחד, ומצד שני עם יכולת לעשות drill down לרמת הקוד ולייעל גם שם דברים.

מה אני מפתח??? זה כבר סוד... כי היי, היום אני כבר איש עסקים :) המשך יבוא

22/06/2026

צפיתי הערב בכתבה "חרדים העולם האמיתי" בערוץ 13 על נשים חרדיות מצליחות - נשות הקריירה.

אחת המרואיינות, מנהלת בהייטק, תיארה תחושה שלא מרבים לדבר עליה.

מצד אחד היא משתלבת, מצליחה ומתקדמת.
מצד שני, היא מספרת:
"כשאני מרגישה לפעמים זרות וחוסר שייכות, שזה יישאר אצלי וכלפי חוץ ההתנהגות כרגיל, ההשתלבות כרגיל. אבל בפנים לי היו הרבה מאבקים פנימיים עם עצמי על כל מיני דברים".

ובהמשך מפרטת על המאבקים:
"אולי פה הגזמתי, אולי פה הייתי צריכה להתנהג יותר בצניעות, אולי כאן הייתי צריכה להישאר יותר אאוטסיידרית."
⠀
הקשבתי לדבריה ועלה בי רעיון שאולי מאתגר את אחת ההנחות המקובלות בעולם הגיוון וההכלה.

אנחנו מדברים הרבה על שייכות.
על הצורך של כל עובד להרגיש חלק.
על החשיבות של יצירת תחושת "ביחד".

אבל מה קורה כאשר אדם בוחר במידה מסוימת של נפרדות?
כאשר תחושת שייכות מלאה נתפסת בעיניו כאיום על ערכים, זהות או אמונות שחשובים לו?
⠀
האם המטרה שלנו היא לגרום לכל אחד להרגיש שייך?
או שאולי המטרה היא לאפשר לכל אחד לבחור בעצמו את מידת השייכות שמתאימה לו?
⠀
כאן נכנס בעיניי מושג חשוב: "קבלה ללא הבנה", של חברתי היקרה סינתיה Cynthia Fortlage .
היכולת לקבל אדם גם כשאנחנו לא באמת מבינים אותו.
גם כשאנחנו לא מבינים מדוע הוא בוחר לשמור על מרחק מסוים.
גם כשאנחנו לא מבינים את מערכת הערכים שמובילה אותו.
גם כשאנחנו היינו בוחרים אחרת לחלוטין.
⠀
קבלה אינה מחייבת הסכמה.
היא גם לא מחייבת הבנה מלאה.
לפעמים היא רק דורשת להכיר בכך שלא כל אדם שואף לאותה רמת השתלבות, לאותה רמת חשיפה ולאותה הגדרה של שייכות.
⠀
אולי אחד המבחנים האמיתיים של תרבות מכלילה הוא לא היכולת להכליל אנשים שרוצים להיות שייכים.
אלא היכולת לקבל גם את מי שבוחר להישאר קצת מחוץ לגבולות השייכות.

מה דעתכם?

22/06/2026

הרבה אירגונים וחברות מבינים את החשיבות של ESG ויש להם כוונה טובה להטמיע. אבל הפער בין הכוונה לבין הביצוע עדיין גדול מדי.

הנה הסבר קצר על ממצאי האוניברסיטה הפתוחה:

https://www.facebook.com/share/p/18wA5A93tR/

ESG: האתגר הוא לא בכוונה, אלא ביישום

רוב הארגונים כבר מבינים ש-ESG חשוב.

הם מגדירים יעדים, כותבים מדיניות, מפרסמים דוחות ומצהירים על מחויבות להשפעה חיובית.

אבל האם כל זה באמת מגיע לשטח?

מחקר של The Open University משנת 2023 מצא פער משמעותי בין ההכרה בחשיבות ה-ESG לבין היכולת ליישם אותו בפועל.

בין הממצאים הבולטים:

📊 77% מהארגונים מאמינים של-ESG יש השפעה משמעותית על המוניטין והמותג שלהם.

📊 רק 8% דיווחו שיש להם אסטרטגיית ESG בשלה ומיושמת באופן מלא.

📊 80% מהארגונים דיווחו על פערי מיומנויות באחד או יותר משלושת עמודי ה-ESG.

המסר של המחקר ברור:

האתגר הגדול ביותר ב-ESG אינו בהבנה של החשיבות שלו.

האתגר הוא בתרגום הכוונה לפעולה.

ביכולת לחבר בין אסטרטגיה לביצוע.

בין מדיניות להתנהלות היומיומית.

ובין יעדים ארגוניים לבין מה שעובדים, מנהלים ובעלי עניין חווים בפועל.

זו גם הסיבה שב-APYESG אנחנו מאמינים ש-ESG אינו מתחיל בדוח או במצגת.

הוא מתחיל באנשים.

הוא ממשיך בתהליכים.

והוא מצליח כאשר הערכים שהארגון מצהיר עליהם הופכים לחלק מהדרך שבה הוא פועל מדי יום.

📚 מקור:
The Open University, ESG Skills Gap Report, November 2023.

16/06/2026

Three years ago, I attended Tony Robbins' UPW live in Birmingham. Today, I'm experiencing UPW in Israel, delivered remotely.
Over the next few days, I'll be exploring one question: How do you create real impact and influence at scale?
I'll share what I learn along the way.

15/06/2026

אני מתרגש לשתף אתכם בפרק חדש במסע המקצועי שלי.

בשנים האחרונות אני עוסק בחיבור בין אנשים, ארגונים והשפעה חברתית. עכשיו, יחד עם יעל זוהר, החלטנו לקחת את החיבור הזה צעד נוסף קדימה ולהקים את APYESG.

יעל היא יועצת עסקית וארגונית מנוסה, מומחית בפיתוח ארגוני, אסטרטגיה ומנהיגות, ויחד אנחנו מביאים שילוב של ניסיון מעולמות הטכנולוגיה, ההשפעה החברתית, הפיתוח הארגוני וה-ESG.

הפוסט המצורף הוא הראשון בסדרת "נעים להכיר", ובו תוכלו להכיר קצת יותר את הדרך שעברתי, מהייטק ופיתוח תוכנה ועד לעולם הגיוון, ההכלה וההשפעה החברתית.

אשמח אם תעקבו אחרי עמוד APYESG, תשתפו, תגיבו ותצטרפו למסע החדש שלנו.

תודה לכל מי שמלווה אותי לאורך השנים ומאפשר לי להמשיך לחלום, ללמוד, ליצור ולהשפיע. ❤️

Yael Zohar
https://www.facebook.com/share/p/18ZQz8XFZV/

נעים להכיר | הכירו את פרי גליקמן

ב-APYESG אנחנו מאמינים ששינוי משמעותי מתחיל באנשים.

הכירו את פרי גליקמן, מייסד ומנכ"ל APYESG.
פרי מביא עמו כמעט 30 שנות ניסיון בעולם ההייטק, בהן מילא תפקידים מקצועיים בכירים בתחומי פיתוח התוכנה והטכנולוגיה. לאורך השנים עבד עם צוותים גלובליים, הוביל פרויקטים מורכבים וצבר הבנה עמוקה של האופן שבו ארגונים צומחים, מתפתחים ומייצרים ערך.

אחת מנקודות המפנה המשמעותיות במסע המקצועי שלו הייתה המעבר מעולם הטכנולוגיה לעולם האנשים. לאחר שנים בתפקידי פיתוח, עבר לתחום משאבי האנוש והוביל יוזמות של גיוון, הכלה ושייכות בארגון גלובלי. החוויה הזו חיזקה את אמונתו שהצלחה ארגונית אינה נמדדת רק בתוצאות עסקיות, אלא גם ביכולת ליצור סביבת עבודה שבה אנשים מרגישים מוערכים, מכובדים ושייכים.

בשבע השנים האחרונות מתמקד פרי בעשייה חברתית, גיוון והכלה, אימון אישי וארגוני ואמנות הסיפור. באמצעות שילוב ייחודי של ניסיון עסקי, כלים מעולם האימון וסיפורים אישיים, הוא מלווה אנשים וארגונים ביצירת חיבור, צמיחה ושינוי משמעותי.

כחלק מהתפתחותו המקצועית, השלים לימודים מתקדמים בתחום הגיוון וההכלה במקום העבודה ב-ESSEC Business School.

ויש עוד משהו שאולי לא ידעתם עליו.
לצד העשייה המקצועית, פרי לומד פיתוח קול ושירה כבר שנים רבות. הוא גם יוצר ומופיע במופע האישי "This Is Me", המשלב סיפורים ושירים במטרה לקדם קבלה, הכלה וכבוד לשונות.

כי לפעמים סיפור אחד יכול לשנות חיים.
#גיווןוהכלה #השפעהחברתית #מנהיגות

15/06/2026

חלום שלא התגשם עדיין, הוא לא חלום שנכשל.

לכולנו יש חלומות. מטרות שאנחנו רוצים להשיג. אנשים שאנחנו רוצים להיות. דברים שאנחנו רוצים ליצור.

אבל לפעמים הדרך ארוכה יותר ממה שחשבנו.

יש ימים שבהם נראה ששום דבר לא מתקדם. יש רגעים שבהם אנחנו שואלים את עצמנו אם בכלל נצליח להגיע לשם.

דווקא ברגעים האלה חשוב לזכור:
לא חייבים לעשות קפיצה ענקית. מספיק לעשות עוד צעד אחד.

עוד שיחה. עוד ניסיון. עוד למידה. עוד פעולה קטנה שמקרבת אותנו למה שאנחנו רוצים להיות.

העתיד לא נבנה בהחלטה אחת גדולה. הוא נבנה מאלפי צעדים קטנים ועקביים.

ואל תשכחו: האדם שאתם יכולים להיות בעתיד עדיין מחכה לכם. כל עוד לא ויתרתם, עדיין אפשר להגיע אליו.

אז מה הצעד הקטן הבא שאתם יכולים לעשות היום?

14/06/2026

למה אנשים כל כך מתחברים לסיפורים אישיים?

זו בדיוק השאלה שנשאלתי בראיון לתוכנית "קול האוניברסיטה" של Reichman University.

בסרטון המצורף אני משתף את התשובה שלי, ואת הסיבה שבגללה סיפורים אישיים מצליחים לגעת בנו, לחבר בינינו ולגרום לנו לראות את האדם שמאחורי התוויות, ההגדרות וההבדלים.

זו גם אחת הסיבות שבגללן יצרתי את ההרצאה והמופע This Is Me.

דרך סיפור אישי, מוזיקה ותובנות מהחיים, נוצר מרחב שמאפשר לאנשים להתחבר זה לזה, גם כשהם מגיעים מרקעים שונים מאוד.

בחודש הגאווה, אבל לא רק, זו הזדמנות מצוינת לנהל שיח על קבלה, שייכות, גיוון והכלה.

מוזמנים לצפות בסרטון.

ואם אתם מחפשים הרצאה לארגון, לחברה, למוסד חינוכי או לקהילה, This Is Me נועדה לקרב בין אנשים ולהזכיר לנו שדווקא בתוך השוני שלנו יש הרבה יותר משותף ממה שנדמה.

14/06/2026

כמה מקום נשאר לתשוקות שלנו?

החיים מלאים במשימות.

עבודה, בית, ילדים, בני זוג, חברים, הורים, סידורים, התחייבויות.
אנחנו רצים ממשימה למשימה, מסמנים וי על עוד מטלה, ועוד אחת.

אבל בתוך כל זה, מתי בפעם האחרונה עצרנו לשאול את עצמנו:
מה גורם לנו להרגיש חיים?

לפעמים לוקח שנים למצוא את הדבר הזה.
התחביב, היצירה, השליחות, החלום או העשייה שממלאים אותנו באנרגיה ונותנים לנו תחושת משמעות.
וכשאנחנו סוף סוף מוצאים אותו, קל מאוד לדחוק אותו הצידה.

כי החיים לא מפסיקים.

המשימות לא נעלמות.

האנשים סביבנו ממשיכים להזדקק לנו.

אבל דווקא בגלל זה, התשוקה שלנו זקוקה להגנה.
היא זקוקה לזמן ביומן.
היא זקוקה לתשומת לב.
היא זקוקה לפוקוס.
אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו.

האחריות לשמור מקום לדברים שמדליקים אותנו, מרגשים אותנו וממלאים אותנו, היא שלנו.

כי לרוב הדבר שאנחנו הכי צריכים הוא לא עוד משימה להספיק, אלא עוד רגע לעשות את מה שאנחנו באמת אוהבים. תחשבו על זה...